1הנודר מפירות שנה אסור בכל פירות שנה ומותר בעגלים ובגדיים ובטלאים ובחלב ובגוזלות אם אמר גידולי שנה שאני טועם אסור בכולן הנודר מן הקיץ אין אסור אלא מן התאנה בלבד ר' שמעון בן גמליאל אומר ענבים בכלל הקיץ הנודר מן הפרי אסור בקשואין ובדלועין ובמלפפנות ומותר בפירות האילן הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין הנודר מן התבלין אסור בחיין ומותר במבושלין אם אמר הרי הן על פי והרי הן עלי אסור בהן בין חיין בין מבושלין.2הנודר מן הפת אין אסור אלא מן הפת הבא מחמשת מינין בלבד הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי לח ומותר ביבש ומותר באורז ובחליקה ובטרגיס ובטיסני הנודר מן הכסות אסור בפנדא ופסקא ומותר בסקרטיא באנפילא ובפמליא במכנסיים וכובע.3כיצד היה ר' מאיר אומר הכל לפי הנודר היה טעון צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור לטעון ומותר ללבוש היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון.4קונם ככר זה שאני טועם אם אלך למקום פלוני למחר אם אכל הרי הוא לא ילך אם הלך הרי הוא בלא יחל דברו אף נדרים שאמרנו מותרין מנין שלא יהא אדם נודר בהן על מנת לבטלן ת"ל במדבר ל׳:ג׳ לא יחל דברו שלא יעשה דבריו חולין דבר אחר לא יחל דברו שאפילו חכם אין מפר נדרו לעצמו.5אמר לה השאילני קורדומי אמר קרדום שאני קנוי קונם נכסים עלי אם יש לך קרדום בידוע שאין לו קרדום הנודר מן הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל.6אמר ר' יוסי בראשונה היו אומרים המודר הנאה מחבירו סתם עד הפסח אסור עד שחיטת הפסח משחרב בית המקדש אמרו כל היום כולו אסור זה הכלל כל שזמנו קבוע אסור עד פני ר' מאיר אומר אסור עד שיגיע ר' יוסי אומר אסור עד שיצא עד שיפסקו גשמים עד לילי יום טוב הראשון של פסח עד שיעקרו סוכות אסור עד לילי יום טוב אחרון של חג עד אדר הראשון אם היתה שנה מעוברת נותנין לו עד אדר שני .7האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אי אתה בא ונוטל לבניך כור אחד חטים וב' חבית של יין וארעו אונס או משתה או גשמים מותר ואם לאו לעולם אסור עד שיפר את נדרו. ע"פ חכם דברי ר"מ וחכ"א אף זה יכול להפר את נדרו שלא ע"פ חכם יאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי וכן האומר לחבירו קונם שאי אתה נהנה לי אם אי אתה נותן לבני כור אחד של חטים וב' חבית של יין.8היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו בתוך המשתה ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר רבי יהודה אומר היה מסרב בחבירו בתוך הרגל שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך הרגל אסור לאחר הרגל מותר היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו במשתה ואמר קונם ביתך שאני נכנס תוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר אמר קונם לביתך שאני נכנס וטיפת צונן שאני טועם לך מותר ליכנס ולרחוץ עמו בצונן ואסור לאכול ולשתות.
