1ארבע מדות במוכרין. בד"א במדה שאינה של שניהם, אבל אם היתה בידו של אחד מהן, ראשון קנה. בד"א ברשות הרבים, או בחצר שאינה של שניהם. ברשות הלוקח, כיון שקיבל עליו, הרי זה קנה. ברשות המוכר, עד שיגביה, או עד שיוציא מרשות הבעלים. ברשות זה המופקדין אצלו, עד שיקבל עליו, או עד שישכור את מקומו.2אימתי אמרו מטלטלין נקנין במשיכה, ברשות הרבים, או בחצר שאינה של שניהם. ברשות הלוקח, כיון שקיבל עליו הרי זה קנה. ברשות המוכר, עד שיגביה, או עד שיוציא מרשות הבעלין. ברשות זה המופקד אצלו, עד שיקבל עליו, או עד שישכיר לו את מקומו. עד שלא נתמלא המידה נשברה המדה, נשברה למוכר. משנתמלאת המדה, נשברה ללוקח. ר' יהודה או' אם היה סירסור ביניהן, נשברה חבית, נשברה לסירסור. מודים חכמים לר' יהוד', בזמן שהצלוחית ביד התינוק וחנוני מערה לתוכה שמן, ונפלה ונשברה שחייב על השמן, ופטור על הצלוחית ואם הטה צלוחית ושברה, חייב אף על הצלוחית. ור' יהודה פוטר, שעל מנת כן שלח בנו אצל חנוני, על מנת שיאבד את האיסר וישבר את הצלוחית.3מקום שנהגו להשפיע, משפיע לו כל צרכו, עד שלא נתמלאו אחורי מדה ושולי מדה, להכריע, מכריע לו כל צרכו. ר' נתן או' טפח, מלא החוט המאזנים, ובטורטני, טפח, שהן שני טפחים בלח, דברי ר'. ר' נתן או' כל המשקלות שאמרו, בשיעור לטמאו כך שיעור להכריעו. מקום שנהגו שלא להשפיע, ושלא להכריע, נותן לו גירומין, אחד מעשרה בלח ואחד בעשרים ליבש.4המוכר בפיקטני, כל השיפועין הרי הן של מוכר. והמוכר בקטליון, בשוק, משקין שאחורי מיניקות, הרי זה של לוקח. ולא יהא מערה מן החבית, אלא קוריה מן האגן. ושמן שקרש אין מפשירין אותו.5אין חנוני רשיי לא להרתיע את המדה, ולא להקפיעה, ולא להטותה, ולא להושיבה על צדה, ולא יעשנה קנה מאזנים ארוך מצד אחד וקצר משל אחר, ולא יעשה את המחוק עבה מצד אחד וצר מצד אחד.6ולא יהא מערב יין ביין, מי בלקיא בשמן, מי מעין בדבש, סלת בדבש, וחומץ בשמן, קומוץ במור, חול בפול, עלי גפנים בפילון, חלב חמור בקטף, סיקרא בציר, וכוסבורין בפלפלין.7חנוני מקפיח מדותיו של שמן פעם אחת בשבת. ושל יין, משתעשה שילו. ולא יהא נותן מדותיו ומשקלותיו במלח, מפני שהן חסרין, שנ' כי תועבת ה' כל עושה אלה. ר' שמעון או' משום ר' עקיבא הרי הוא או' מאזני צדק וגו' יהיה לכם.8היה מוכר לחבירו לגין, וחצי לגין, רביעיות, ושמיניות, וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו מלא לי את המדה הזאת, מחול לי את הקורטוב הזה, שאין האמנת המדות תלויה אלא בבריות, והמקום ב"ה הוחל שמו עליהן.9ולא יעשה משקלותיו של בעץ, של אבר, ושל קיסטרון, ושל מתכת, אלא של זכוכית. היה מבקש עשר ליטרין, לא יאמר לו שקול לי כל אחת ואחת בפני עצמה, מפני הכריעות, אלא שוקל לו כולן כאחת. היה מבקש ממנו שלשה רביעי ליטרא, שוקל לו ליטר', ונוטל ממנה רבע ליטרא. היה מבקש ממנו חצי ליטרא, שוקל ליטרא ונוטל ממנה חצי ליטרא. רביע ליטרא, שוקל לו רביע ליטרא. היה מבקש ממנו תרקב, מודד לו בסאה, ונוטל ממנו תרקב. היה מבקש ממנו ארבעת קבין, מודד לו בסאה ונוטל ממנו ארבעת קבין. היה מבקש ממנו קביים, נותן לו קביים.10לא יעשה אדם מדה חסירה, או מדה יתירה בתוך ביתו, מפני שמרמא בה אחרים. בכל מקום עושין תרקב, וחצי תרקב, קב וחצי קב, רובע, תומן, וחצי תומן, ועוכלא. ובלח, הין, וחצי הין, ושלישית הין, ורביעית הין, ולוג, וחצי לוג, ורביעית, ושמינית, וחצי שמינית, ואחד משמנה בשמינית, וזהו קורטוב.11פרוטה שאמרו, אחד משמנה לאיסר. איסר, אחד מעשרים וארבעה בדינר.12שש מעה כסף דינר, מעה כסף שני פונדיונין, פונדיון שני איסרין, איסר שני מסמסין, מסמס שני קונטרוסין, קונטרס שתי פרוטות. רבן שמעון בן גמליאל או' פרוטה שאמרו, אחד משש פרוטות לאיסר, שלשה הדרסין מעה, שני הניצין הדרס, שני שמינות הינץ, ושתי פרוטות שמין.13אין מסתכרין לא בביצים, ולא בפירות פעמים, דברי ר' יהודה, וחכמים מתירין.
