1לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו אלא אם כן הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד. ר' יהודה או' בסלע הבא בידו זה חופר בארו מיכן, וזה חופר בארו מיכן, זה מרחיק שלשה טפחים וסד בסיד, וזה מרחיק שלשה טפחים וסד בסיד.2מרחיקין את הנברכת, ואת הבקיע, ואת ירקות, מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד. מרחיקין את הגפת, ואת הזבל, ואת המלח, ואת הסיד, ואת הסלעים, ואת החול, מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד. מרחיקין את הזרעים, ואת המחרישה, ואת מימי רגלים, מן הכותל שלשה טפחים.3מרחיקין את הריחים של יד שלשה מן השכב, שהן ארבע מן הרכב, של חמור, שלשה מן האצטרוביל, שהן ארבעה מן הקלת. ר' יהודה אומ' תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה, ובלבד שלא יתקע לתוך של חבירו. מרחיקין את התנור שלשה מן הכולייא, שהן ארבעה מן השפה. ובכירה, טפח.4לא יטיל אדם מימי רגלים בתוך כותל של חבירו, אלא אם כן הרחיק מלבנים שלשה טפחים, ומאבנים, טפח. ובצונן, הרי זה מותר. באמת ביין התירו, ולא רפת בקר. ואע"פ שממעיטו, אינו אלא כמשביחו. אם קדמו חנות, ורפת, את האוצר אין יכול למחות בידו. ולומר לו איני יכול לישן, לא מקול הפטיש, ולא מקול הרחים, ולא מפני ריח רע, ולא מקול התינוקות. לשכנו אין יכולין לכופו. רבן שמעון בן גמליאל אומר לשכנו יכולין לכופו. יש לו חנות ברשות הרבים, ומבקש לפתחה לחצר השותפין, יכולין לעכב על ידיו, מפני שמרבה עליהן את הדרך, יש לו בית בחצר השותפין, ומבקש לחלקו ולהקרות בו את התינוקות, יכולין לעכב על ידיו, מפני שמרבה עליהן את הדרך. יש לו גג ברשות הרבים, ומבקש לבנות על גביו עלייה לפותחה לחצר השותפין, יכולין לעכב על ידיו, מפני שמרבה עליהן את הדרך. כיצד הוא עושה, עושה לו לול ופותחה לתוך ביתו.5מרחיקין את הכותל מן החלונות ארבע אמות, למעלה, מן הצדדין, כדי שלא יהא רואה. מלמטה, כדי שלא יציץ, מכנגדן, כדי שלא יאפילו.6מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שיהא זוקף את הסולם, ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות, כדי שיהא לו מקום לסיד.7מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. הלוקח שובך מחבירו ונפל, אפי' הוא בית רובע, הרי זה בונה את מקומו. ניפול שנמצא בין שני שובכות רחוק מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן, הרי הוא של מוצאו.8ר' עקיבא או' לכל רוח הוא עושה מרח' חמשים אמה, חוץ ממערבה, מפני שהיא תדירה.9מרחיקין את המשרה מן הירק, ואת הכרשין מן הבצלים, ואת החרדל מן הדבורים. ר' יוסי מתיר בחרדל שאו' לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי. וכן היה ר' יוסי או' מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה, כדי שלא ינשכו את בני אדם. ר' אליעזר או' מגדל דבורים כמגדל כלבים.10ר' נתן אומ' מרחיקין את הכבשונות מן העיר חמשים אמה, ואת האילן מן העיר עשרים וחמש אמה. וכשם שמרחיקין מן העיר, כך מרחיקין מבורות, משיחין, וממערות. וכשם שמרחיקין מכולן, כך מרחיקין מן הקברות.11קבר שהקיפתו העיר, בין מארבע רוחות, בין משלש רוחות, בין משתי רוחות זו כנגד זו, יתר מחמשים אמה לכן ומחמשים אמה לכאן, אין מפנין אותו פחות מיכן, מפנין אותו. כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך, ומקבר הנביא. ר' עקיבא אומ' אף קבר המלך, וקבר הנביא, מתפנין. אמרו לו והלא קברי בית דוד, וקבר חולדה הנביאה, היו בירושלם ולא נגע בהן אדם מעולם. אמ' להן משם ראיה, מחילה היתה שם, והיתה מוציאה טומאה לנחל קדרון.12מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה, ובחרוב, ובשקמה, חמשים אמה. בין מלמעלן, ובין מלמטן, מן הצדדין. ר' שמעון או' כשם שמרחיקין מלמעלה, כך מרחיקין מלמטה. ר' יוסי מתיר, שלא ניתנו שדות אלא לנטיעה.13לא יטע אדן אילן סמוך לשדה חבירו, אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות. ואם רוצה, עושה מחיצה גבוהה, או גדר.14אחד גפנים, ואחד כל האילן, מרחיק ארבע אמות, ונוטע, כדי שיהא בקר עובר בכליו. היו שרשין יוצאין לתוך של חבירו, מעמיק שלשה טפחים, כדי שלא תעכב המחרישה.15אילן העולה, בין מן הגזע, ובין מן השרשין, הרי אילו של בעל הבית. בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת. אבא שאול אומ' כל אילן סרק כנגד המשקולת, מפני שהצל רע לבית השלחין.
