תוספות על שבת מ״ה א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על שבת מ״ה ע״א:ה׳ תוספות על שבת מ״ה ע״א:ז׳ »

1 שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פתח ↗

העומד על המוקצה מעי"ט כו'. משנה פרק משילין אמר ר"א עומד אדם על המוקצה ע"ש בשביעית כו' ופירש"י וז"ל עומד אדם על המוקצה הצריך הזמנה והזמנה מועלת לו כגון אחזו ולא אחזו דאמרינן באין צדין כו' הנה הר"ב הליכות אלי בסי' ר"ב הק' עמ"ש רש"י ז"ל בפ"ק ד"ד ע"א אמאי דפריך התם בגמ' במאי עסקינן אילימא כו' אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא ואמה אסורה ופירש"י ז"ל וז"ל דשמעי' לי' לר"א דאית ליה מוקצה דתנן בפ' המביא ר"א אומר עומד אדם על המוקצה כו' אלמא הכנה בעי וק' טובא דכיון דכבר כתב רש"י דמתני' דידן במוקצה דגרוגרות וצמוקים מיירי א"כ שאני מוקצה דגרוגרות דדחינהו בידים ובהא אפי' ר"ש מודה כדאמרינן בפ' כירה דמ"ה אין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וצמוקים בלבד ועוד הקשה דכפי פרש"י דר"א אית ליה מוקצה ק' דר"א היינו ב"ש וכמ"ש התוס' ז"ל בשמעתין ד"ה ואומר דבירושל' מק' מחלפא שיטתייהו דב"ש משמע היינו ב"ש היינו ר"א ואם כן היכי פריך דילמא ב"ש לית להו מוקצה הא כיון דשמעינן ליה לר"א דאית ליה מוקצה הוי כאילו שמעינן ליה לב"ש וכ"כ התוספ' במסכת שבת דק"ל דבור המתחיל שמותי הוא ואם נאמר דמאי דפריך בגמרא דילמא ב"ש לית להו מוקצה היינו מוקצה גרוע כמו ביצה לית ליה אבל מוקצה דגרוגרות מודה וא"כ ק' דמאי פריך היא ואמה אסורה ודילמא ר"א לית ליה מוקצה ושאני הכא דהוי מוקצה דגרוגרות ותי' דהא דפריך לעיל היא ואמה אסורה הוא משום דס"ל לתלמודא דאפי' מאן דלית ליה מוקצה אית לי' נולד וכדקאמר בריש מכילתין קס"ד מאן דלית ליה מוקצה אית ליה נולד ואע"ג דקאמר לשון קס"ד לאו למימרא דלקושטא דמילתא לא קאי הכי אלא אמר קס"ד כלפי דר"ן סתר לה להאי סברא התם וא"כ היינו דפריך אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא ואמה אסורה הביצה משום נולד דבהדרגות שוה למוקצה חמור ואמה אסורה משום דהויא כמוקצה דגרוגרות וצמוקים טעמא מאי אסור התם לאו משום דדחינהו בידים ה"נ בתרנגולת העומדת לגדל ביצים הרי דחאה שלא לאוכלה כו' עכ"ד יע"ש: ולע"ד דבריו תמוהים במה שתי' דתרנגולת העומד' לגדל ביצים הוי כמוקצה דגרוגרות דאם כן מאי פריך התם אתירוצא דר"ן במאי אוקימתא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה אדמפליגי בביצה ליפלגו בתרנגולת כו' ומאי קושיא הא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים אפילו ב"ש מודה משום דהוה כמוקצה דגרוגרות וצמוקים ותו דבהדיא אמרינן בפ"ק דשבת די"ט ע"ב עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה רב אסר ושמואל שרי וקמפלגי בפלוגתא דר"י ור"ש ושמואל גופיה קאמר דבמוקצה דגרוגרות מודה ר"ש אלא ודאי משמע דתרנגולת העומדת לגדל ביצים לא חשיבא כמוקצה דגרוגרות לכן נ"ל לומר דס"ל לרש"י דהא דר"א דמתני' ע"כ אתייא כר"י ולא כר"ש ואע"ג דאמרינן בפרק כירה דבמוקצה דגרוגרות מודה ר"ש היינו דוקא בדלא חזו כלל וכדמשמע מלישנא דירוש' שכתבו התוס' שם בד"ה אלא דה"ט מפני שמסריחות בנתיים ומתקלקלין כל כך אבל כדאחזו ולא אחזו וכמתני' דידן דוקא אליבא דר"י הוא דאסור אבל לר"ש שרי ותדע שהרי לשמואל דוקא בגרוגרות וצמוקים הוא דסביר' ליה לר"ש דאסור אבל בשאר פירות כגון אפרסקין וחבושין שהעלן לגג ליבש שרי אליבא דר"ש וכמבואר מהא דפרכי' התם לשמואל מברייתא דקתני היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג ליבש לעשות מהם גרוגרות כו' לא יאכל עד שיזמין וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין כו' מתקלקלין הן קצת ולא חזו כ"כ לאכילה וכמ"ש התוס' בד"ה וכן אתה אומר ועיין בהרב ח"ה שם ואפי' הכי ס"ל לשמואל דלא אסור לר"ש וא"כ ה"ה בגרוגרות וצמוקים דאחזו ולא אחזו דלר"ש שרי דומיא דאפרסקין וחבושין כיון דהא מיהא ראוים לאכילה קצת ואיכא אינשי דאכלי להו וברייתא דהיה אוכל דאוקימנא לעיל בא"צ בדאחזו ולא אחזו לא אתיא אלא כר"י וכדאוקימנא לה בפ' כירה ומעתה צדקו דברי רש"י שכתב דשמעינן ליה לר"א דאית ליה מוקצה כו' משום דכיון דר"א איירי בגרוגרות וצמוקים דאחזו ולא אחזו ע"כ לא אתיא אלא כר"י וא"ת אם כן מאי פריך בריש ביצה ודילמא ב"ש לית להו מוקצה הא ר"א אית ליה מוקצה ור"א שמותי הוא וכמו שהקשה הרב ז"ל הא ל"ק כפי מה שכתבתי דהא דפריך ודילמא ב"ש לית להו מוקצה בי"ט דוקא הוא דפריך דדילמא ביום טוב לית להו מוקצה משום די"ט קיל אבל בשבת הכי נמי דאית להו מוקצה והכרחתי כן מהא דפריך בריש ביצה ומאי קו' דילמא ב"ש לית להו מוקצה כו' ויש לדקדק דמאי ס"ל למקשן במתני' דמגביהין מעל השולחן דלקמן אי ס"ל כר"ן דאמר לקמן אנו אין לנו אלא ב"ש כר"י וב"ה כר"ש מאי ק"ל דילמא ב"ש לית להו מוקצה הא ב"ש ס"ל בהדיא כר"י דאית ליה מוקצה ואי ס"ל דלא מפכינן מתני' וב"ש כר"ש וב"ה כר"י א"כ מאי דילמא דקאמר הא בהדיא לית להו מוקצה אלא הנראה דלעולם דס"ל כר"ן אלא דאפי"ה ק"ל דילמא ב"ש לית להו מוקצה גבי י"ט ודוקא בשבת דחמיר ס"ל לב"ש כר"י אבל י"ט דקיל לא ואפשר שלזה כוון רש"י ז"ל בד"ה ומי אמר ר"ן הכי דב"ה כר"י כונתו לומר דלר"ן לא קשי' אלא מב"ה אב"ה אמנם מב"ש אב"ש לא ק"ל די"ל דדוקא בשבת דחמיר ס"ל כר"י אבל י"ט דקיל לא דהך סברא פשיטא לי' טפי לתלמו' מדפריך בלשון דילמא ואהא משני דלב"ה הסברא היא בהפך ועיין בס' מע"ת ודו"ק: ואם כן ממילא נמי לא תיקשי מדר"א דר"א לא אמרו אלא דוקא בשבת ואין להקשות למה לא כתב רש"י דשמעינן ליה לר"א דאית ליה מוקצה ממתני' דלעיל דקאמר ר"א ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא משמע דאי לא הוי מוכן אסור משום מוקצה דדילמא ה"ק הא אי לאו מוכן הו"ל כאבנים שאין ראויין לטלטלן א"נ דה"ק מוכן הוא דלית ליה מוקצה וכ"כ המאירי ז"ל בשיטת כ"י ס"פ משילין יע"ש ודו"ק: ועל פי האמור לעיל מקום אתנו לישב מה שהקשה הר"ב לח"מ ז"ל על מ"ש ה"ה ז"ל ורבינו כתב דין זה בי"ט דוקא ולא בשבת לפי שאין לנו מוקצה בשבת לפי דעת ההלכות כו' והקשה הרב ל"מ ז"ל וז"ל וקשה דהא בגרוגרות וצמוקין מודה ר"ש וא"כ אע"ג דקי"ל כותיה בשבת מ"מ בגרוגרות וצמוקין איכא מוקצה וא"כ אמאי לא תני דין זה אפי' בשבת דהשתא בגרוגרות וצמוקין איירי כמ"ש רש"י יע"ש מה שתי' בדוחק אכן על פי מ"ש הנה נכון דס"ל לרבי' כמ"ש לדעת רש"י דמוקצה דגרוגרות וצמוקין דאחזו ולא אחזו אינו אסור אלא אליבא דר"י דוקא וא"כ כיון דמתני' מיירי במוקצה דאחזו ולא אחזו משום הכי לא הביא דין זה אלא דוקא גבי י"ט כנ"ל ומה שיש לעמוד עוד בדברי רבינו במה שפסק כחכמים דס"ל צריך שירשום כתבתי בהלכ' גרושין פ"ד הלכה ב' ע"ש ודוק:

2 תוספתא כפשוטה על ביצה פתח ↗

1-2. האוכל תאנים מערב יום טוב והותיר והעלן לראש הגג לעשותן גרוגרות לא יאכל מהן ביום טוב לפי שאינן מן המוכן. האוכל ענבים וכו'. בבלי שבת מ"ה א' כסדר שלנו וכאן כ"ו ב' בשינוי סדר ענבים לפני תאנים. וגרסו שם: לא יאכל מהן עד שיזמין מבעוד יום. וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר כל מיני פירות, ואף לא הזכירו שם "מערב יום טוב". והעמידוה בבבלי שבת שם כר' יהודה, אבל לר"ש אין מוקצה אלא גרוגרות וצימוקין בלבד. וכ"ה במכילתין מ' סע"א, ובירושלמי פ"ד ה"א, ס"ב ע"ב, ונתנו שם טעם, מפני שהן מסריחות בנתים.ובתוספתא כאן לא נזכרו שאר פירות, והברייתא שלנו היא כר"ש, ולפי פשוטה פירושה שלא יאכל מהן ביום טוב, אעפ"י שעדיין לא נתקלקלו כלל, מפני שדחאן בידים, כשיטת הירושלמי בשבת פ"ג ה"ו, ו' ע"ב, בחטים בזריעה שאסורין לר' שמעון, משום דאקציה בידים, ושלא כשיטת הבבלי שם מ"ה א' לר' יוחנן. ומה שאמרו בתוספתא כאן: האוכל וכו' מערב יום טוב וכו' פירושו בערב יום טוב ממש, ובכגון דא בוודאי מסתבר שתועיל הזמנה, שהתאנים והענבים אינן מתקלקלות בכמה שעות, ומכל שכן שאינן מתיבשות ונעשות גרוגרות וצימוקים למחרתו שנוכל לפרש שהשאלה היא אם נתייבשו ונעשו ראויות לאכילה למחר. אבל בבבלי לא גרסו כאן "מערב יום טוב" ופירשוה שאכל מהן והותיר והעלן לראש הגג כמה ימים לפני יו"ט, ולפיכך שאלו בסוגיין כ"ו ב': אי דחזו למה לי הזמנה, ואי דלא הזו כי אזמין להו מאי הוי וכו', עיי"ש שהעמידוה בדאחזו ולא אחזו. ומכאן ברור שהכוונה שם באכילת ענבים וגרוגרות שכבר נתייבשו. ונדחקו לפרש כן מפני ששנו בברייתא שלנו אף שאר פירות, ופירש"י בשבת מ"ה סע"א: ואע"ג דהני חזי כל שעתא, ואפי' נשתההו לא נתקלקלו, מיהו הואיל ואקצינהו אסירי, ועיין בתוספות שם ד"ה וכן. ואם בכולן הכוונה בשלא נתקלקלו עדיין מאי "וכן אתה אומר באפרסקין וכו'", אלא שבוודאי יש כאן שתי הלכות. ועיין במיוחס להריטב"א שם מ"ה סע"א. וצ"ע. אבל בתוספתא שלא נזכרו שאר פירות, ומדברים בהעלן לראש הגג בערב יום טוב ממש, בוודאי הכוונה שאינו אוכל מהן, אף שלא נתקלקלו כלל, וכשיטת הירושלמי בחיטין בזריעה לר' שמעון, כמו שהבאנו לעיל.

6 אלא בגרוגרות וצימוקין - בירושלמי פ' שמסריחין בינתיים כיון שמתקלקלין כל כך אין דעתו לקחתם עד שיתקנו היטב:

7 וכן אתה אומר באפרסקין - אף על פי שאין מתקלקלין כל כך מקצה אותם מדעתו:

2 שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פתח ↗

« תוספות על שבת מ״ה ע״א:ה׳ תוספות על שבת מ״ה ע״א:ז׳ »