תוספות על שבת קל״ג ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על שבת קל״ג ע״א:י״ט תוספות על שבת קל״ד ע״א:ז׳ »

13 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

דחויה היא שבת כו'. עי' בירוש' פ"י דעירובין ה"א מחלוקת שם גבי תינוק ע"ש ותוס' שבת ד' קל"ג ע"ב אך באמת רבינו ז"ל לא רצה לומר כן רק דרצה לומר דלא נימא דיש איסור שבת רק דסכנה דוחה אותה, רק דגוף השבת נדחה מפני הסכנה וזה ר"ל הראב"ד ז"ל והביאו הר"ן בפ' בתרא דיומא גבי הך דנבלה דאיסור שבת מעכבו עיין שם במה שתמה עליו הר"ן ז"ל אך הכי פירושו דנבלה האיסור על האוכלו ושבת הוא רק על העושה זה וכיון שצותה לנו התורה שנציל אותו בכל מה שאפשר ממילא צריכין אנו לחלל שבת בשביל החולה משא"כ באכילת נבלה לנו אין איסור במה שהחולה אוכלה א"כ ע"ז אין שייך שהתורה צותה לנו לעשות זה וא"כ ממילא יותר טוב שנדחה שבת מלהאכילו נבילה וזה ר"ל הירוש' בסוף פ' בתרא דעירובין מוטב ידחה ל"ת שלא באתה לידו כו' ר"ל דבל תוסיף עובר ע"י מה שאנו מצוין אותו לעשות ובל תגרע עובר רק ע"י מה שאינו עושה ועל זה לא נצטוינו ועי' בסנהדרין ד' ע"ב ע"ב גבי מחתרת ועי' שבועות ד' כ"ו ע"ב ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' שבועות פ"ה הלכה כ' במה דפליגי שם רבינו ז"ל עם הר"ן ז"ל אם מה שמותר בשביל סכנה אם זה מקרי בגדר ביטול הדבר, או שהדבר הוא אסור רק שהסכנה דוחהו, ועי' תוס' פסחים דמ"ו ע"ב מה דמקשו מאי טעמא לא אמרינן הואיל ע"ש, ואי אמרינן דהאיסור נשאר רק דלחולה נדחה לא שייך בזה גדר הואיל:

13 פסקי תוספות פתח ↗

חולה שיש בו סכנה מה שאפשר לשנות לצורכו ישנה. ד"ה לועס: שם ע"ב

1 גדול בהדיא כתיב ביה - אע"ג דבכמה דוכתין תניא מה שבהדיא בפסוק איבעי למתני גדול שלא מל ענוש כרת:

« תוספות על שבת קל״ג ע״א:י״ט תוספות על שבת קל״ד ע״א:ז׳ »