תוספות על שבת קי״ז ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על שבת קי״ז ע״ב:ג׳ תוספות על שבת קי״ז ע״ב:ח׳ »

1 פסקי תוספות פתח ↗

כשיש לו בי"ט די לו פת נקיה לא יאפה אח"כ הדראה אלא יאפה הדראה תחלה. ד"ה הציל פת:

1 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ונ שם. הרבה פת נקייה. ומשמע בתו' דשבת דף קי"ז דמותר לכתחלה לאפות פת הדראה ואח"כ פת גקייה. מ"א ס"ק ט"ז. א"ר או' י"ד. מחה"ש. חמ"מ או' ז' ח"א כלל פ"ה או' ג' וה"ד אם רוצה להאכילם דוקא פת הדראה אבל אם כוונתו להערים שיותיר לחול לכ"ע אסור. בגדי ישע על מ"א ס"ק ט"ז. וכ"מ בא"א או' ט"ז. וכ"כ מ"ב או' ט"ל:

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

פת עט״ז איפכא להציל מקודם פת הדראה ג׳ סעודות ולהערים אח״כ לומר פת נקיה אני רוצה שרי וע׳ ע״ש כאן ולקמן תק״י במ״א אות י״ו ובתוס׳ שבת קי״ז ב׳ ד״ה הציל יע״ש. וי״ל הערמה בדרבנן י״ל דהתירו כאן אבל בי״ט להערים לאפות פת הדראה לצורך חול שהוא איסור תורה ואח״כ נקיה י״ל דאסור ומלח גרמא גרמא דרבנו אין עיבוד באוכלין צ״ל דס״ל דכשאופה הדראה ראוי לו ושרי מ״ה ואח״כ רשאי להערים אבל כשאין ראוי לו שאין אוכל הדראה אסור וכאן נמי אם הציל נקיה ויש לו בני בית שנותן להם הדראה מותר באפשר. וע׳ ע״ש ולבוש כאן ורש״י שם:

2 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

משבת לי״ה עמ״א רש״י ותוס׳ שבת קי״ז ב׳ ד״ה אבל ועט״ז אות ד׳ הביא דברי רש״י דהאידנא אין חל בהדדי ואין נ״מ ומ״מ י״ל דנ״מ משבת לי״ט לרש״י דיכול להכין בו ביום ולתוס׳ אע״ג דא״א להכין ליה שלא ימצא אפ״ה אסור כמו משבת לי״ה לתינוקת וצ״ע:

7 הציל פת נקיה לא יציל פת הדראה - אומר ר"י כשאפו בי"ט של פסח מצות מסולת נקיה שיש לו די לצורך י"ט אין אופין אחריהן פת של הדראה אלא מתחילה יעשה של הדראה ואחרי כן יעשה הנקיה:

8 אבל לא משבת ליום הכפורים - פירש בקונטרס למוצאי יוה"כ וא"ת פשיטא דחול גמור הוא ומ"ש משבת למוצאי שבת וי"ל דמצוה לאכול במוצאי יוה"כ כדפי' לעיל שבת דף קיד: ועוד לפי שהתענו מותר יותר אי נמי ליום הכפורים עצמו קאמר ולהאכיל התינוקות:

« תוספות על שבת קי״ז ע״ב:ג׳ תוספות על שבת קי״ז ע״ב:ח׳ »