תוספות על פסחים פ״א א:ב׳

2 לאו משום דסבר דציץ מרצה - תימה לרשב"א מנ"ל דילמא הא דפטורין היינו משום דסבר דנשים בשני רשות ואור"י דבהדיא מוכח לקמן סוף פרק האשה דף צא: דרבי יוסי סבר נשים בשני חובה:

3 קסבר רבי יוסי מכאן ולהבא היא מטמאה - פי' ואנן סבירא לן כרבנן דלמפרע מטמאה וא"ת כי ס"ד נמי דטעמא דרבי יוסי משום דסבר ציץ מרצה מאי פריך לימא דס"ל כרבנן וי"ל שלא רצה לעשות מחלוקת חדשה שלא מצינו תנאים חלוקים בכך אבל בלמפרע הוא מטמא מצינו תנאים בשילהי נדה דף עב. אמתני' דטבלה יום שלאחריו ושימשה: