תוספות על נזיר י״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר י״א ע״ב:ט׳ תוספות על נזיר י״א ע״ב:י״א »

1 נזיר פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: מִמַּאי דְּהָכִי? לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ ״וַאֲנִי״ — אַכּוּלֵּיהּ דְּדִיבּוּרָא, וְאִי מִשּׁוּם ״וְעָלַי״, מַאי קָאָמַר — ״וְעָלַי״ בְּהָא מִילְּתָא. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, דְּקָתָנֵי סֵיפָא ״הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר״ וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״וַאֲנִי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר״, הָתָם מִי אִיכָּא תַּרְתֵּין מִילֵּי? אֶלָּא, מַאי קָאָמַר: ״עָלַי״ בְּהָא מִילְּתָא, הָכָא נָמֵי, כִּי קָאָמַר ״עָלַי״ — בְּהָא מִילְּתָא.

2 נזיר פתח ↗

1 לעולם ואני אכוליה דיבוריה משמע ואי משום ועלי מאי קאמר ועלי בהך מילתא - כלומר ומה שקבלתי כבר נזירות תגלחת לאחר כמו דרך בני אדם לכפול על לשונן והוא הדין דאם לא אמר ועלי דמחייב בנזיר ותגלחת אדיבור קמא:

2 ושמע חבירו ואמר ואני ועלי לגלח חצי נזיר מי איכא תרתי מילי - והרי הראשון לא קבל עליו אלא דבר אחד:

« תוספות על נזיר י״א ע״ב:ט׳ תוספות על נזיר י״א ע״ב:י״א »