תוספות על קידושין י״ט א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על קידושין י״ט ע״א:ו׳ תוספות על קידושין י״ט ע״א:י״ג »

1 קידושין פתח ↗

מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵין יִעוּד אֶלָּא בְּגָדוֹל, אֵין יִעוּד אֶלָּא מִדַּעַת. תַּרְתֵּי? ״מָה טַעַם״ קָאָמַר. מָה טַעַם אֵין יִעוּד אֶלָּא בְּגָדוֹל – לְפִי שֶׁאֵין יִעוּד אֶלָּא מִדַּעַת.

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

ונראה דריש לקיש סבור: א יש אישות לקטן, ב כשהאב מייעד לבנו לא צריך מעשה ודעת הבן, ג אם קטן הוי האדון הוא אינו יכול לייעד. ונראה לבאר דספיקת ר"ל הוא בנוגע לדין הג' דאין קטן יכול לייעד. די"ל דהוא דין בחלות שפחות דקטן, דהיינו דרק חלות שפחות דאדון גדול כוללת חלות אישות אבל לא חלות שפחות דאדון קטן. ולפי"ז מסתבר דכשהאדון הוי גדול ויש חלות שפחות גמורה דכוללת חלות אישות אזי האדון יכול לייעדה לבנו קטן, דהרי יש אישות לקטן בעלמא וגם לא בעינן דעת הבן כלל ליעוד. והצד השני דהספק הוא דהטעם דאדון קטן אינו יכול לייעד הוא משום דקטן מופקע מיעוד. וההפקעה הזאת שייכת בין כשהאדון עצמו הוי קטן ובין כשהאדון הוי גדול ורוצה לייעדה לבנו קטן.685לפי רבינו זצ"ל קטן בודאי יכול להיות האדון של אמה העבריה אלא דאינו יכול לייעד. ויש להעיר דהשיטה לא נודע למי יט. ד"ה או"ד נקט דכל הטעם דאין קטן יכול לייעד לאמתו הוא משום דאין לו קנין דאורייתא באמה כלל. אבל עדיין יש להעיר דהצד הזה דהספק קצת קשה להבין דהרי מהו גדר הגזה"כ הזה דמפקיע קטן מיעוד, אם לא בעינן דעתו ובדרך כלל יש אישות לקטן.686אולי י"ל דאב מייעד לבנו מדין שליח הבן ואין שליחות לקטן, עיין בתוס' ד"ה תרתי.

7 תרתי -

8 תרתי - פי' בקונטרס הא בהא תליא כלומר חדא מילתא היא דכיון שאין יעוד אלא מדעת פשיטא דאין יעוד מועיל אלא בגדול שהרי קטן לא מצי לשוויי שליח לקדש וה"ר אלחנן פי' תרתי כלומר דסתרן אהדדי דרישא דאמרי' אין יעוד אלא בגדול משמע אפילו שלא מדעת מהני והדר אמרינן אין יעוד אלא מדעת משמע אבל שלא מדעת לא מהני:

« תוספות על קידושין י״ט ע״א:ו׳ תוספות על קידושין י״ט ע״א:י״ג »