תוספות על כריתות ט׳

1 יכול שאני מרבה אפי' מנחה - פירוש מנחת נסכים שהיא כולה לאישים:

2 ת"ל ככם כגר - מצי למימר כדלעיל השתא לעוף איתרבאי:

3 דכתיב כי מולים היו כל העם - פירוש שמלו עצמם ביציאתם ממצרים ואע"פ שאותן שהיו נימולים בימי אברהם לא מלו אותם ביציאת מצרים מ"מ מעיקרא כשמלו עצמן מלו ליכנס בברית המקום וליבדל משאר אומות וגם כי עתה טבלו:

4 וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות - ואע"ג דפליגי התם בפרק פרת חטאת זבחים קטו איכא דאמרי עולת ראייה הואי ואיכא דאמרי עולת תמיד הואי י"ל שהקריבו הרבה עולות:

5 לעיל. גבי גר תושב עושה מלאכה לעצמו - מכאן קשה לפ"ה דפרק החולץ יבמות מח: דקאמר וינפש בן אמתך והגר זה גר תושב פי' בקונט' שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ומחלל שבת כעובד כוכבים והכא קאמר גר תושב עושה מלאכה לכן י"ל דההיא מיירי לענין שלא לעשות מלאכה עבור רבו אבל לעצמו שרי פסק מכאן פסק ר"י שמותר להניח לעובד כוכבים לעשות מלאכתו בשבת בבית ישראל עבור עצמו:

6 והיא שפחה לחלק על כל שפחה ושפחה - תימה דהכא בעינא לחלק אע"ג דגופין מוחלקין והתם פרק אותו ואת בנו חולין פב: לא תשחטו ביום אחד משמע דפשיטא דחייב גבי שחטה ואח"כ שחט בניה משום דגופין מוחלקין אע"ג דליכא קרא וכן לקמן בפרק אמרו לו כריתות דף יז. דאמרי שבתות כי גופין דמיין:

7 תורה אחת למצורעים הרבה - ובתורת כהנים מפיק ליה מדכתיב וכבשה אחת מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה ומוזאת תהיה תורת דריש תורה אחת לכל מצורעין לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם:

8 מפלת תאומים איצטריכא ליה - סד"א במפלת תאומים מודה רבי יהודה לרבנן וקשה דא"כ מפלת תאומי' למאן קתני לה אי רבנן פשיטא ואי לר' יהודה הא מודה לרבנן צ"ע: