תוספות על ערכין י״א

1 לא דכ"ע עיקר שירה בפה - קשה בפרק החליל סוכה נא. קאמר דאי עיקר שירה בפה אין שיר של קרבן נמי דחי שבת וי"ט לעשותו בכלי וא"כ מתני' דקתני י"ב ימים החליל מכה מני וי"ל דודאי תנאי דמתניתין אית להו עיקר שירה בפה אבל איכא תנא דרבי יוסי בר יהודה התם דאמר דשיר בכלי דקרבן דחי שבת וי"ט ואתי רישא כוותיה:

2 השיר מעכב הקרבן - קשה דהא השיר בשעת ניסוך והניסוך אין מעכבת הקרבן דאדם מביא זבחו היום ונסכים מכאן עד ארבעה ימים מנחות דף טו: ונראה לפרש שיר מעכב את הקרבן היינו ניסוך שאם אין שירה אין ניסוך:

3 משמח לב איקרי טוב לא איקרי - וא"ת והכתיב משלי ד לקח טוב נתתי לכם תהלים קיט טוב לי תורת פיך וי"ל דה"ק משמח לב איקרי טוב שסמוך ללב לשמחה ומשמעותו לשון שמחה א"נ טוב הסמוך ללב לא איקרי וא"ת והא כתיב רות ג וייטב לבו ופירש"י שיש במדרש וייטב לבו בתלמוד תורה וה"נ דרשינן שבת דף סג: ויטיבך לבך על תלמוד תורה וי"ל דלא כתיבי בהדיא ולפ"ז לא הוי אתי שפיר הא דמקשה ואימא ביכורים דהא טוב סמוך ללב לא איקרו וי"ל דה"נ משני דבעינן טוב הסמוך ללב ומיהו כיון דהיה יודע דבעינן טוב הסמוך ללב מעיקרא שוב לא צריך להקשות עוד מביכורים ולשון ראשון עיקר:

4 מנין לביכורים שטעונין שירה - פרש"י דתנא שהיו טעונין שירה כדתנן במס' ביכורים פ"ג מ"ד החליל היה מכה לפניהם כו' והא דפריך איני והא אמר ר' שמואל בר נחמני ומקשה לרבי שמואל בר נחמני אך יש תימה אמאי לא מקשה ליה בהדיא מן המשנה וי"ל שהש"ס לא הביא המשנה דזרעים וגם מילתיה דר' שמואל בר נחמני לא אייתי ליה הש"ס אלא אגב גררא הלכך לא פריך אלא הכי ולרבי נראה ששיר המשנה על ביכורים אינו עיקר השיר כ"א לשמחה בעלמא הלכך לא פריך מינה לר' שמואל בר נחמני ולא כפירש"י ויש תימה דלא איירי המשנה בעיקר שיר כלל ועוד הקשה ר' אלחנן היכי מוקי לה למשנת ביכורים הכא בהביא ענבים ודרכן דהא בכל הביכורים מיירי בתאנים וחטין וכל ז' המינין ואין לפרש דה"ק שאם הביא ענבים בביכורים ודרכן לאחר כך שלא תפקע מהם קדושת הביכורים אע"ג דכתיב בקרא פרי דהתם תניא בחולין פרק העור והרוטב חולין דף קכ: אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים אלמא שהמשקה מהם חשוב לביכורים אלא דיש לפרש הביא ענבים ודרכם פי' הפריש ענבים ודרכם מנין שכשרים לביכורים ת"ל תביא והא דתניא אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים דמשמע לכתחילה מביאין יש לפרשו בדיעבד דהא קרא כתיב שאומרים שיר על ביכורים והיכי כתב קרא בדיעבד ונראה לפרש דמיירי לכתחלה וה"פ הביא ענבים ודרכן מנין שיביאם לכתחילה ת"ל תביא דמשמע לכתחילה ומשנת ביכורים נמי אתיא שפיר דמיירי במשקין היוצאין מזיתים וענבים שאומרים עליהם שירה לכתחילה ואיידי דתקנו עליהם שירה תקנו נמי בכל הביכורים של ז' המינים ולא קשיא מידי מכל מה שהקשיתי לעיל וצ"ע בירושלמי:

5 אל תיקרי ישור אלא ישיר - תימה דכמה קראי איכא בדברי הימים א ט בני פלוני משוררים וי"ל דבעי לאשכוחי דשירה מן התורה לכך דייק ליה מהך קרא דכתיב ישור במשא וכתיב עבודת משא אי נמי מפיק מקראי שהיא עבודה וזר חייב עליה מיתה:

6 מהכא ויהי כאחד למחצצרים - ובקרא במדבר י׳:י׳ כתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם אלמא איכא שירה מן התורה:

7 משוער ששורר - דבדברי הימים א ט כתיב משפחות שהיו משוערים ומשפחות שהיו משוררים:

8 מיתיבי - פ"ה לא ידענא האי אזהרה מהיכא היא ורבינו מנחם נ"ע פי' דכתיב במדבר ח׳:כ״ו לשמור משמרת ועבודה לא יעבוד וכתיב שם ככה תעשה ללוים במשמרותם:

9 דמר סבר במיתה - אם משוער לבדו וגזרו בו רבנן מסייע עם אחר ומ"ס באזהרה ולא גזרו רבנן אם בא לסייע:

10 עולת נדבת ציבור טעונה שיר - כגון עולת קיץ אבל דיחיד אפי' חובתו אין טעונה נסכים:

11 אלא אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קא מיבעיא ליה - טובא תימה מאי ס"ד דהא אתמול הקריבו תמידין ומוספין אמאי לא אימלך אלא ממוסף ט"ז דניסן:

12 איבעיא להו אי איקבע ר"ח - וקשה לרש"י דבדברי הימים כתיב האי קרא מקמי ויועץ המלך לעשות הפסח בחדש השני:

13 אלא אמר רב שימי אשי מידי דהוי אשליח דציבורא דממליך - ולעולם לא תפשוט דנימא דכבש הבא עם העומר הוה:

14 שירה דיומא לה' הארץ ומלואה תהילים כ״ד:א׳ - ואם עולת קיץ טעונה שירה היינו שיר שאמרו בתמיד של שחר בו ביום:

15 אי הכי בעולת נדבה - פי' בקונטרס ותפשוט בעיא דרבי אבין:

16 לעולותיכם ולזבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף שלמים כו' ומה שלמים שקבוע להן זמן וכו' - והא ברייתא איתא נמי בזבחים בפ' איזהו מקומן זבחים דף נה. ומתניא הכי מה עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים מה עולה טעונה צפון אף שלמים כו' וליכא התם ומה שלמים שקבוע להם זמן וכו' כדאיתא הכא ושמא כל זה דטעונין צפון ודקבוע להם זמן היא ברייתא וכן היה שונה אותה רב מרי הכי והתם תניא מה שהיה צריך ממנה א"נ אין בברייתא כי אם עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים ה"נ ומקשינן לענין קביעות זמן ולענין טעונה צפון דזבחים. רבינו אלחנן: