תוספות ישנים על יבמות ק״כ

1 טמויי הוא דלא מטמא הא מחייא לא חיי. וא"ת מנא ליה למידק הכי הא גוסס קתני דלא שייך למידק הכי דהא ודאי אין מעידין על הגוסס וי"ל דלא דמי לגוסס כי נמי חיי אצטריך לאשמעינן דלא מטמא והגם דכהן מוזהר מליגע בו כדנפקא לן מקרא בפרק ג' מינין דף מג ע"א להחלו משנעשה חלל אבל במזיד אבל מגוייד אי מחייא חיי לא אצטריך לאשמעינן דלא מטמא:

2 כמה גדולים פי' שזה היה אמת שמצא מחילה ויצא חוץ למים:

3 נענעתי. השפלתי ועבר עלי הגל:

4 ר' עקיבא ור"ט אומרים בודקים. וא"ת לדידהו אמאי לא בעי חקירה דאיזה יום ואיזה שנה ותירץ הקדוש דדרישה וחקירה דאיזה יום אינו בשביל לעמוד על בירור העדות שהרי מהני העדות שראו מעשה א מה מהניא הך בדיקה אלא אינה אלא כדי שיבואו העדים לידי הזמה ודוקא בדיני נפשות הוא דבעינן ליה כדי להציל את הנדון אבל בעדות אשה כי נמי בעינן דרישה וחקירה כמו בדיני נפשות היינו מגוף העדות לבוא לידי אמת כמו כליו שחורים וה"ה בלשון שהעיד בו כמו הכא אבל איזה יום לא צריך ופסק ר"ת דלא בעינן דרישה וחקירה דקי"ל כת"ק: