תוספות רי"ד על קידושין ס׳

1 ורבי יוחנן אמר אפי' מאה תופסין בה והכי מיפרשא מתניתין מקודשת ואינה מקודשת שמצריכין אותה גט משניהם אבל אינה מקודשת שתהא מותרת לו מפני שני הקידושין תופסין בה:

2 א"ב שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר. פי' הוא הדין נמי אם חזר בו הבעל ואמר אי איפשי ליתן לך. לרבי יהודה דאמר לכי יהיב הוי קידושי יכול לבטלם בכך ואינה צריכה ממנו גט ולרב הונא דאמר תנאה הוא אף על פי שאמר עכשיו אי איפשי ליתן כל זמן שאחר כך ימלך ויתן לה הוו קדושין למפרע הלכך אין לה תקנה לינשא לשום א' עד שיתן לה גט שכיון שלא קבע זמן בנתינת הזוזים כל זמן שיתנם לה מתקיימין הקידושין למפרע. וכן נמי מאי דתניא לקמן גבי גט ולאחר לא תינשא עד שתתן אם נישאת נישואיה תלויין אם תתן לו מאתי' זוז הוי גיטא למפרע והוו נישואין ואם לא תתן אינן נשואין ואם רוצה האשה לחזור לבעלה שלא תתן לו הזוזים ויהיה הגט בטל אינה יכולה שמא היום או מחר תתן לו ותקיים הגט למפרע ונשואיה משני היו נשואין והיא אסורה לו. ואותו השני אסור בקרובותיה שמא יתקימו נישואין:

3 איכא בינייהו שנקרע הגט או שאבד. פי' הוא הדין דאיכא בנייהו כגון שחזר הבעל וביטל הגט קודם שתתן לו זוז דלרב הונא לא מצי לבטוליה ולרב יהודה מצי לבטולה דכך היא חזרה דבעל גבי גירושין כמו חזרה דאשה גבי קדושין. אבל גבי קדושין לא שייך למימר איכא בינייהו כגון שנתאכלו מעות דהא אמרן לעיל גבי הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום. רב ושמואל דאמרי תרווייהו מקודשת ואע"פ שנתאכלו מעות ומאי טעמא גבי גט בעינן שיהא בעין וגבי קדושין לא בעינן שיהא בעין דקידושין דמידי דאית לאשה הנאה בגוייהו נינהו מכי יהבינהו ניהלה כבר ניהנת מהם שהיא רשאי לעשות מהן רצונה אבל גט דלאו מידי דבר הנאה הוא אם הגט הפוטרה אינו בעין בעת שהיא מתגרשת אינו כלום. אבל היכא דעבד ברביעי ובשמיני דקא נפיש בימי טהרה כו' עין מה שכתבתי בהלכות י"ג דספר הלקט וכתב בהלכות דהא דאמרינן מקודשת אף על שנתאכלו המעות דוקא דיהב לה מעות אבל אי כתב לה שטר אירוסין מעיקרא והשתא לא איתיה לא הוי קידושי:

4 וניפלגו בעל מנת להודיעך כחן דרבנן עיין בפרק מי שאחזו במהדורא תליתאי:

5 על מנת שיש לי בית כור עפר. בית כור עפר הוא רע"ד אמות על רע"ד אמות פחות מעט ואינו חסר חצי טפח. כיצד ר"נ על ר"נ הם בית כ"ה סאין שכל סאה היא נ' על נ' נשארו מן הכור ה' סאין שהם ר"נ אמות אורך ברוחב נ' חלוק הרוחב לחמש רצועות שתהיה כל רצועה ברוחב י' אמות יגיעו אלף ור"ן אמות אורך ברוחב עשר. הקף ר"ן על ר"ן סביב יגיעו אלף לארבע רוחות וצריך ד' פעמים עשר על עשר בקרנאתא שיבואו מ' אמות הרי נשארו מן הרצועה של אלף ור"ן אמות ר"י אמות אורך ברוחב עשר ונמצא השדה ר"ע על ר"ע שהרי הוספת עליו עשר אמות לכל צד. עוד חלוק הרוחב לחמשה שיבא כל הרצועה שתי אמות ושים זה בראש זו יגיעו אלף וחמשים אמות על רוחב שתי אמות סביב השדה לארבע רוחותיו צריך ד' פעמים ר"ע שהם אלף ושמנים וד' פעמים ב' על ב' אמות שהם שמנה אמות באורך הרי אלף ושמונים ושמנה ויש לנו אלף וחמשים. חסרנו רצועה של ל"ח אמות אורך ברוחב ב' אמות שהם י"ב טפחים יגיעו י"ב פעמים ל"ח תנ"ו אורך ברוחב טפח חלוק אותה לחצי טפח יגיעו הת"ק י"ב אמות אורך ברוחב חצי טפח. והשדה הוא עכשיו רע"ד על רע"ד וצריך רצועה להקיפו ד' פעמים רע"ד שהם אלף רצ"ו אמות נמצא שלא חסר חצי טפח לכל צד הרי שדה שהוא רע"ד אמות על רע"ד אמות יגיעו בית כור ויותר מעט: