תורה תמימה על התורה, במדבר ו׳:י״ב

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« Torah Temimah on Torah, Numbers 6:11 Torah Temimah on Torah, Numbers 6:13 »

12 משנה תורה, הלכות נזירות פתח ↗

נִטְמָא בַּיּוֹם שֶׁנָּדַר אוֹ בַּשֵּׁנִי אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא מַשְׁלִים עֲלֵיהֶם אַחַר שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ו יב "וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ" עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם שְׁנֵי יָמִים רִאשׁוֹנִים. לְפִיכָךְ אִם נִטְמָא מִשְּׁלִישִׁי וָהָלְאָה סוֹתֵר כָּל הַקּוֹדְמִין:

12 ספרי זוטא פתח ↗

והימים הראשונים יפלו, ר' אליעזר אומר בזמן שיש לו אחרונים הוא סותר את הראשונים לא בזמן שאין לו אחרונים. ר' עקיבא אומר הימים הראשונים יפלו מה שגזרו הראשונים שלשים יום:

13 ספרי זוטא פתח ↗

ביום מלאת, ביום. יביא אותו, לא בלילה:

14 זבחים פתח ↗

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: קׇדְשֵׁי אִקְּרִי, קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים לָא אִיקְּרוּ. וְאֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ? אָמַר רָבָא: שֶׁאִם גִּלַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלׇשְׁתָּן – יָצָא.

15 מנחות פתח ↗

דְּאָמַר מָר: חַטָּאת וְאָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זָּבַח״.

16 זבחים פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָתְיָא מֵחַטַּאת נָזִיר, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת.

17 זבחים פתח ↗

מַתְנִי׳ כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה; חוּץ מִן הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת – הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת בְּכׇל זְמַן.

17 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

הלכה: רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה וגו׳. מַה תַלְמוּד לוֹמַר יַעֲשֶׂה. הַקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. הָתִיב רִבִּי חִינְנָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ. מֵעַתָּה יַעֲשֶׂה הַקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. מַאי כְדוֹן. אָתָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מָאן תַּנָּא. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת.

12 והזיר וגו׳. תניא, והזיר לה׳ את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם, מה ת"ל , לפי שמצינו לכל אשמות שבתורה שהן מעכבין יכול אף זה מעכבו, ת"ל והזיר והביא אע"פ שלא הביא הזיר שם שם ב'

13 והימים הראשנים יפלו. האומר הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחלת מאה יכול יהא סותר ת"ל והימים הראשונים יפלו, עד שיהא לו ימים ראשונים וזה אין לו ראשונים . שם י"ט ב׳

14 והימים הראשנים יפלו. אמר ליה רב פפא לאביי, הלין ימים דקאמרינן, דנפיק חד ומתחילין תרי, או דילמא דנפקין תרי ומתחילין תלתא , אתא שייל לרבא, אמר ליה, יפלו כתיב . שם שם

15 והימים הראשנים יפלו. סתם נזירות שלשים יום, אית דאמרי נשמעינה מן הדא, והימים הראשונים יפלו, ימים שהתירן משה ובית דינו במיתת נדב ואביהוא, ואין פחות משלשים יום . ירושלמי נזיר פ"א ה"ג

16 כי טמא נזרו. מה ת"ל, ללמד שטומאה סותרת המנין ואין שתיית יין סותרת המנין . נדה מ"ד א׳

17 כי טמא נזרו. מלמד שימים טמאים נופלים , ולמה לא יעלו, אמר רבי בשם רשב"ל, כתיב פ׳ ה׳ גדל פרע שער ראשו, ימים של גידול שער עולין, ימים של העברת שער אין עולין . ירושלמי נזיר פ"ז ה"ג

12 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

הלכה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם כול׳. בַּר קַפָּרָא אָמַר י̇ה̇י̇ה̇. תַּלְתִּין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹנָתָן. כְּנֶגֶד כ̇ט̇ פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת נָזִיר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר. וְהָא תַּלְתִּין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַחֵר לְחִידּוּשׁוֹ יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ יָצָא. וְאִית דְבָעוּ נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. גַּדֵּל פֶרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים. מַה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן. וְאִית דְבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. יָמִים שֶׁהוּתְּרוּ. שֶׁהִתִּירָן מֹשֶׁה וּבֵית דִּינוֹ. וְאֵין פָּחוֹת מִל̇. וְאִית דְבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. עַד מְלֹאת הַיָּמִים. וְכַמָּה הֵן יָמִים מְלֵיאִין. ל̇ יוֹם. מֵעַתָּה אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. יָמִים יָמִם כְּתִיב. חָסֵר יוּ״ד.

12 נדה פתח ↗

וְנוֹחֵל וּמַנְחִיל, וְהַהוֹרְגוֹ חַיָּיב, וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכׇל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם. גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה״ — אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת יוֹם אֶחָד לְנִדָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לְזִיבָה — מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה״ — אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לְזִיבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״. תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְּטַמֵּא בְּזִיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״, ״לַזָּכָר״ — כֹּל שֶׁהוּא, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, ״לַנְּקֵבָה״ — כֹּל שֶׁהִיא, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וּמִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. דִּכְתִיב: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ — ״אָדָם״, כֹּל שֶׁהוּ. וּמְטַמֵּא בִּטְמֵא מֵת. דִּכְתִיב: ״וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם״ — נֶפֶשׁ כֹּל דְּהוּ. וְזוֹקֵק לְיִבּוּם. דִּכְתִיב: ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו״ — אַחִים שֶׁהָיָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם. ״וּבֵן אֵין לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא אִית לֵיהּ. וּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה. דִּכְתִיב: ״וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ״, קְרִי בֵיהּ: ״יַאֲכִילוּ בְּלַחְמוֹ״. וּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה. ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — וְהָא אִית לַהּ. מַאי אִירְיָא זֶרַע? אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי! דִּכְתִיב ״כִּנְעוּרֶיהָ״ — פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת. וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא חַד גּוּפָא וְהַשְׁתָּא תְּרֵי גּוּפֵי, אֲבָל הָכָא — דְּמֵעִיקָּרָא חַד גּוּפָא וְהַשְׁתָּא חַד גּוּפָא — אֵימָא תֵּיכוֹל, כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּנְעוּרֶיהָ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּנְעוּרֶיהָ״, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא מַלְיָא, אֲבָל הָכָא — דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא סְרִיקָא, אֵימָא תֵּיכוֹל — צְרִיכָא. קְרָאֵי אִתָּרוּץ, אֶלָּא מַתְנִיתִין מַאי אִרְיָא ״בֶּן יוֹם אֶחָד״? אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּכֹהֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת גְּרוּשָׁה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִשֶּׁאֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ בֶּן יוֹם אֶחָד מִן הַגְּרוּשָׁה. דְּפוֹסֵל בְּעַבְדֵי אָבִיו מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: עוּבָּר נָמֵי פּוֹסֵל, קָא מַשְׁמַע לַן: בֶּן יוֹם אֶחָד — אִין, עוּבָּר — לָא. נוֹחֵל וּמַנְחִיל. נוֹחֵל, מִמַּאן? מֵאָבִיו. וּמַנְחִיל, לְמַאן? לְאָחִיו מֵאָבִיו. אִי בָּעֵי מֵאֲבוּהּ לֵירְתֵי לֵירְתוּ, וְאִי בָּעֵי מִינֵּיהּ לֵירְתֵי לֵירְתוּ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: נוֹחֵל בְּנִכְסֵי הָאֵם לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מִן הָאָב. וְדַוְקָא בֶּן יוֹם אֶחָד, אֲבָל עוּבָּר — לָא. מַאי טַעְמָא? דְּהוּא מָיֵית בְּרֵישָׁא, וְאֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ

13 ערכין פתח ↗

חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן בְּחַטַּאת נָזִיר, דְּכֵיוָן דְּאָמַר מָר: ״אִם גִּילַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלׇשְׁתָּן יָצָא, וְאִם נִזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטַמֵּא לְמֵתִים״ — פָּשַׁע בַּהּ וְלָא מַיְיתֵי.

16 תלמוד ירושלמי סוטה פתח ↗

הלכה: אִם אָמְרָה. טְמֵיאָה אֲנִי. שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה כול׳. כְּתִיב וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יי. זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִפְנֵי יי זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כְּתִיב אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וגו׳. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא פָּתַר קִרְיָיה בַּבּוֹעֵל. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קִרְיָיה בָּאִשָּׁה. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא פָּתַר קִרְיָיה בַּבּוֹעֵל. הָהֵין זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתִי עַל דַּעְתָּךְ. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קִרְיָיה בָּאִשָּׁה. הָהֵין זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלִית עֵינַיִם עַל חוֹרָן.

17 מנחות פתח ↗

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע, שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִים, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה.

« Torah Temimah on Torah, Numbers 6:11 Torah Temimah on Torah, Numbers 6:13 »