תורה תמימה על התורה, במדבר ה׳:ב׳

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Numbers 4:47 תורה תמימה על התורה Numbers 5:3 »

2 תענית פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֵיקוּם מָר לֵיתֵי לְגַבַּן. אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵינָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַר סִינַי, שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עָלָיו, אָמְרָה תּוֹרָה: ״גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא״, נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, אָמְרָה תּוֹרָה: ״בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר״.

2 מגילה פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: ״יְמֵי״ ״כׇּל יְמֵי״ — לְרַבּוֹת מְצוֹרָע מוּסְגָּר לְשִׁילּוּחַ.

3 זבחים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מַאי, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לָא הֲוַאי?! נִמְצְאוּ זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין לְמָקוֹם אֶחָד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״בָּדָד יֵשֵׁב״ – שֶׁלֹּא יֵשֵׁב טָמֵא אַחֵר עִמּוֹ!

3 נדה פתח ↗

אִי הָכִי, כִּי אִיטַּמִּי בִּשְׁאָר טוּמְאוֹת, לָא לִישַׁלְּחוּ? אָמַר קְרָא ״מִזָּכָר״ — מִטּוּמְאָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִן הַזָּכָר.

3 מכות פתח ↗

״וְטָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ״. בִּשְׁלָמָא הַבָּא לַמִּקְדָּשׁ טָמֵא – כְּתִיב עוֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה: עוֹנֶשׁ – דִּכְתִיב: ״אֶת מִשְׁכַּן ה׳ טִמֵּא וְנִכְרְתָה״. אַזְהָרָה – ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״. אֶלָּא טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, בִּשְׁלָמָא ״עוֹנֶשׁ״ כְּתִיב – ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״, אֶלָּא אַזְהָרָה מִנַּיִן?

2 וישלחו מן המחנה. תניא, רבי יוסי אומר, לא מקומו של אדם מכבד את האדם אלא האדם מכבד את מקומו, וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהיה נטוי אמרה תורה וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, הוגללו הפרוכת הותרו הזבים והמצורעים ליכנס לשם . תענית כ"א ב׳

3 וישלחו מן המחנה. אמר רבא, כתיב וישלחו מן המחנה וגו׳ אל מחוץ למחנה תשלחום, מה ת"ל, ללמד, שכל היכי דקרינא ביה אל מחוץ למחנה תשלחום קרינן ביה וישלחו מן המחנה, וכל היכי דלא קרינא ביה אל מחוץ למחנה תשלחום לא קרינן ביה וישלחו מן המחנה, מכאן לטמאי מתים שדחקו ונכנסו להיכל בפסח הבא בטומאה שפטורים על ביאת מקדש בטומאה . פסחים צ"ה ב׳

4 כל צרוע וכל זב. ויאמר טמא מת ואל יאמר זב ומצורע ואני אומר, אם טמאי מתים משתלחין זבים ומצורעים לא כל שכן , אלא יש לך שעה שזבים ומצורעים משתלחין ואין טמאי מתים משתלחין, ואיזו היא, זה פסח הבא בטומאה . פסחים ס"ו ב'

5 וכל זב. וכל זב – לרבות בעל קרי, וכל טמא – לרבות טמא שרץ, כל צרוע למה לי, איידי דכתב כל זב כתב נמי כל צרוע . שם ס"ז א׳ וב׳

2 פסחים פתח ↗

אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה ... אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם״, כׇּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם״ — קָרֵינַן בֵּיהּ ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה״.

3 עירובין פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר רַב טָבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּכְנִיס טְמֵא שֶׁרֶץ לַמִּקְדָּשׁ — חַיָּיב, שֶׁרֶץ עַצְמוֹ — פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ״, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה. יָצָא שֶׁרֶץ שֶׁאֵין לוֹ טׇהֳרָה.

3 פסחים פתח ↗

תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״בָּדָד יֵשֵׁב״ — לְבַדּוֹ יֵשֵׁב, שֶׁלֹּא יְהוּ טְמֵאִין אֲחֵרִים יוֹשְׁבִין עִמּוֹ. יָכוֹל יְהוּ זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין לְמַחֲנֶה אַחַת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״, לִיתֵּן מַחֲנֶה לָזֶה וּמַחֲנֶה לָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

« תורה תמימה על התורה Numbers 4:47 תורה תמימה על התורה Numbers 5:3 »