18והעמיד הכהן את האשה. מכאן שאם היתה חגרת לא היתה שותה . שם כ"ז ב׳19והעמיד הכהן את האשה. ולמעלה כתיב פ׳ ט"ז והעמידה, וכי יושבת היתה עתה, אלא מחמת עמידה הראשונה היה פורע את ראשה . ירושלמי סוטה פ"א ה"ה20לפני ה'. והיכן הוא – בשער המזרח של פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות . סוטה ח' א׳21ופרע את ראש האשה. ת"ר, ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה, גופה מניין, ת"ל האשה, א"כ מה ת"ל ופרע את ראש, מלמד שהכהן סותר את שערה . שם שם22ופרע את ראש האשה. תניא, רבי ישמעאל אומר, ופרע את ראש האשה, לימד על בנות ישראל שהן מכסות ראשיהן, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר שמואל ב י״ג:י״ט ותקח תמר אפר על ראשה ספרי.23ונתן על כפיה. ולמה על כפיה – כדי לייגעה . סוטה י"ד א׳24ונתן על כפיה. מכאן שאם היתה גידמת לא היתה שותה . שם כ"ז ב׳25וביד הכהן יהיו מי המרים. מגיד הכתוב שאין המים נהפכין להיות מרים אלא ביד הכהן ספרי.26מי המרים. תניא, אמר אבות דשמואל, צריך שיתן מר לתוך המים, מאי טעמא, דאמר קרא מי המרים – שמרים כבר . סוטה כ׳ א׳27מי המרים המאררים. תניא, יכול מראה מים ת"ל ארד אי ארד יכול שחור כדיו, ת"ל מי, הא כיצד, מראה מים ומראה ארד, שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור ירושל׳ סוטה פ"ב ה"ב.28מי המרים המאררים. א"ר תנחומא, מנין המאררים כנגד רמ"ח אברים שבה ונגד רמ"ח אברים שבו . שם פ"ה ה"א