תורה תמימה על התורה, במדבר ה׳:י״ח

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

מפרשים:
18 והעמיד הכהן את האשה. מכאן שאם היתה חגרת לא היתה שותה . שם כ"ז ב׳
19 והעמיד הכהן את האשה. ולמעלה כתיב פ׳ ט"ז והעמידה, וכי יושבת היתה עתה, אלא מחמת עמידה הראשונה היה פורע את ראשה . ירושלמי סוטה פ"א ה"ה
20 לפני ה'. והיכן הוא – בשער המזרח של פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות . סוטה ח' א׳
21 ופרע את ראש האשה. ת"ר, ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה, גופה מניין, ת"ל האשה, א"כ מה ת"ל ופרע את ראש, מלמד שהכהן סותר את שערה . שם שם
22 ופרע את ראש האשה. תניא, רבי ישמעאל אומר, ופרע את ראש האשה, לימד על בנות ישראל שהן מכסות ראשיהן, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר שמואל ב י״ג:י״ט ותקח תמר אפר על ראשה ספרי.
23 ונתן על כפיה. ולמה על כפיה – כדי לייגעה . סוטה י"ד א׳
24 ונתן על כפיה. מכאן שאם היתה גידמת לא היתה שותה . שם כ"ז ב׳
25 וביד הכהן יהיו מי המרים. מגיד הכתוב שאין המים נהפכין להיות מרים אלא ביד הכהן ספרי.
26 מי המרים. תניא, אמר אבות דשמואל, צריך שיתן מר לתוך המים, מאי טעמא, דאמר קרא מי המרים – שמרים כבר . סוטה כ׳ א׳
27 מי המרים המאררים. תניא, יכול מראה מים ת"ל ארד אי ארד יכול שחור כדיו, ת"ל מי, הא כיצד, מראה מים ומראה ארד, שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור ירושל׳ סוטה פ"ב ה"ב.
28 מי המרים המאררים. א"ר תנחומא, מנין המאררים כנגד רמ"ח אברים שבה ונגד רמ"ח אברים שבו . שם פ"ה ה"א