תורה תמימה על התורה, במדבר ט״ו:מ׳

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Numbers 15:39 תורה תמימה על התורה Numbers 16:1 »

40 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם. רִבִּי לֵוִי וְרִבִּי סִימוֹן. רִבִּי סִימוֹן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בְּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן. אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אַחֵרִים עַל פָּנָי. יי אֶחָד. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְאָהַבְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ. מַאן דְּרָחִים מַלְכָּא לֹא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה דִּכְתִיב וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְוֹת וְחוּקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ וגו׳ לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִיְמֵי בְנֵיכֶם. לֹא תִרְצַח. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. מַאן דְּקָטֵיל מִתְקַטֵּיל. לֹא תִנְאַף. לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סִרְסוּרֵי דְחַטָּאָה כְּתִיב תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכָי תִּצֹּרְנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהָבַת לִי לִיבָּךְ וְעֵינָךְ אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי. לֹא תִגְנֹב. וְאָסַפְתָּ דְגָנְךָ וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת. מַהוּ אֱמֶת אָמַר רִבִּי אַבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵיעַדְתָּ לַחֲבֵירָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר מַעֲלֵה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ הֵיעַדְתָּ עָלַי שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לֹא תַחְמוֹד בֵּית רְעֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזּוֹת בֵּיתֶךָ. בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵירָךְ.

40 בבא מציעא פתח ↗

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה מְעוֹתָיו בְּגוֹי וּמַלְוָה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, וּמִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח, וּמִמִּי שֶׁתּוֹלֶה קָלָא אִילָן בְּבִגְדוֹ וְאוֹמֵר: ״תְּכֵלֶת הוּא״.

40 למען תזכרו. תניא, מפני מה קורין שלש פרשיות אלו בכל יום, א"ר לוי, מפני שעשרת הדברות כלולות בהן, זכור את יום השבת – למען תזכרו, ואמר רבי, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות שבתורה . ירושלמי ברכות פ"א ה"ה

41 אני ה׳ אלהיכם. שני פעמים כתיב – לומר, אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד ליתן שכר . מנחות מ"ד א׳

42 אני ה׳ אלהיכם. תניא, מפני מה קורין שלש פרשיות אלו בכל יום, א"ר לוי, מפני שעשרת הדברות כלולות בהן, לא תענה ברעך עד שקר – אני ה' אלהיכם, וכתיב ירמיהו י׳:י׳ וה׳ אלהים אמת . ירושלמי ברכות פ"א ה"ה

43 אשר הוצאתי וגו׳. אמר רבא, למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים גבי ציצית, אמר הקב"ה, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא . ב"מ ס"א ב׳

« תורה תמימה על התורה Numbers 15:39 תורה תמימה על התורה Numbers 16:1 »