תורה תמימה על התורה, במדבר ט״ו:ל״ח

38 דבר אל בני ישראל. תניא, אמר רב יהודה אמר רב, מניין לציצית בעובד כוכבים שפסולה, שנאמר דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית, בני ישראל יעשו ולא הנכרים יעשו . מנחות מ"ב א'

39 בני ישראל. בני ישראל ולא בנות ישראל הגהמי"י פ"א ה"׳ב מציצית.

40 ועשו להם. להם – משלהם, למעוטי ציצית גזולה . סוכה ט׳ א׳

41 ועשו להם ציצית. ת"ר ׳ אין ציצית אלא יוצא ואין ציצית אלא משהו, וכבר עלו זקני ב"ש וזקני ב"ה לעליית יוחנן בן בתירא ואמרו ציצית אין לה שיעור . מנחות מ"א ב׳

42 ועשו להם ציצית. ת"ר, אין ציצית אלא ענף, וכן הוא אומר יחזקאל ח׳:ג׳ ויקחני בציצית ראשי , ואמר אביי, וצריך לפורדה כי צוציתא דארמאי . מנחות מ"ב א׳

43 על כנפי בגדיהם. תנא דבי ר׳ ישמעאל, הואיל ונאמרו בתורה בגדים סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם צמר ופשתים, מה להלן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים . שם ל"ט ב׳

44 על כנפי בגדיהם. תניא, אמר רב גידל אמר רב, ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן, שנאמר על כנפי בגדיהם . שם מ"ב א׳

45 על כנפי בגדיהם. בגדיהם – לרבות בגד השותפין . חולין קל"ו א׳

46 על ציצית הכנף. תנא, כשהוא מתחיל מתחיל בלבן, מאי טעמא, הכנף מין כנף, וכשהוא מסיים מסיים בלבן, מאי טעמא, מעלין בקודש ולא מורידין . מנחות ל"ט א׳

47 על ציצית הכנף. רבא רמי, כתיב הכנף מין כנף, וכתיב פ׳ תצא צמר ופשתים יחדיו, הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינם בין שלא במינם, שאר מינין – במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין . שם שם ב׳

48 פתיל תכלת. תכלת עמרא הוא, מנלן, מדשש כיתנא, תכלת – עמרא . יבמות דף ד׳ ב׳