תורה תמימה על התורה, ויקרא ה׳:כ״ד

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

מפרשים:
24 או מכל אשר ישבע. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב, או מכל אשר ישבע עליו – לרבות תשומת יד להשבון דלא אהדריה קרא . ב"מ מ"ח א'
25 אשר ישבע. לרבות מושבע מפי עצמו . שבועות ל"א א' ברש"י
26 אשר ישבע עליו. עליו – עד שיתכוין לו . תו"כ
27 בראשו וחמשתיו. ממון המשתלם בראש מוסיף חומש, ממון שאינו משתלם בראש אינו מוסיף חומש מכאן לחומש שמשתלם עם הקרן ואינו משתלם עם כפל ארבעה וחמשה אבל אשם מייתי, דכתיב ואת אשמו – את פסקיה קרא . ב"ק ס"ה ב'
28 וחמשתיו. נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה, וכן בפקדון, שנאמר וחמשתיו יוסף עליו, התורה רבתה חמשיות הרבה לקרן אחת . ב"ק ק"ג ב' – ק"ח א'
29 לאשר הוא לו. הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי, דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו שם ק"ג א' ברש"י
30 לאשר הוא לו יתננו. לו ולא לשלוחו, יכול אף לא לשליח ב"ד וליורש, ת"ל יתננו . תו"כ
31 ביום אשמתו. כשעה ששלח בה יד. שם