תורה תמימה על התורה, ויקרא ד׳:ג׳

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Leviticus 4:2 תורה תמימה על התורה Leviticus 4:4 »

3 תלמוד ירושלמי הוריות פתח ↗

הלכה: הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ כול׳. נֶפֶשׁ אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ. הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּיָחִיד. מַה יָחִיד אִם אָכַל בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. אַף זֶה אִם אָכַל בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. מַה יָחִיד אִם אָכַל בְּלֹא הוֹרָיָיה חַיָיב. אַף זֶה אִם אָכַל בְּלֹא הוֹרָיָיה חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַשְׁמַת הָעָם. הֲרֵי אַשְׁמָתוֹ כְאַשְׁמַת הָעָם. מָה הָעָם אֵינָן חַיָיבִין אֶלָּא אִם כֵּן הוֹרוּ. אַף זֶה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אִם כֵּן הוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָעָם בֵּית דִּין. מָה הָעָם הוֹרוּ הֵן וְעָשׂוּ אֲחֵרִים חַיָיבִין אַף זֶה הוֹרָה הוּא וְעָשׂוּ אֲחֵרִים יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר חָטָא. עַל מַה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא וְאֵינוֹ מֵבִיא עַל מַה שֶׁחָטְאוּ אֲחֵרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָעָם צִיבּוּר. מָה הָעָם הוֹרוּ אֲחֵרִים וְעָשׂוּ הֵן חַיָיבִין אַף זֶה הוֹרוּ אֲחֵרִים וְעָשָׂה הוּא יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר חָטָא. עַל מַה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא. אֵינוֹ מֵבִיא עַל מַה שֶׁחָטְאוּ אֲחֵרִים. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בַּהֲלָכָה. דִּלֹא כֵן מָה נָן אָמְרִין. וְיֵשׁ שׁוֹטִים מוֹרִין. מָשִׁיחַ שֶׁאָכַל בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. בָּהוֹרָיַית מָשִׁיחַ אַחֵר חַיָיב. בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. שֶׁאֵין הוֹרָיַית אֲחֵרִים אֵצֶל הוֹרָיָיתָן כולן. בָּהוֹרָיַית מָשִׁיחַ אַחֵר חַיָיב. וְהוא שֶׁהוֹרָה כְיוֹצֵא בוֹ.

3 הוריות פתח ↗

הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מָשִׁיחַ״ – יָכוֹל מֶלֶךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּהֵן״. אִי כֹּהֵן, יָכוֹל מְרוּבֵּה בְגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מָשִׁיחַ״. אִי מָשִׁיחַ, יָכוֹל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״, שֶׁאֵינוֹ מָשִׁיחַ עַל גַּבָּיו.

3 נדרים פתח ↗

מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זוֹ חַטָּאת״ ״הֲרֵי זוֹ אָשָׁם״, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב חַטָּאת וְאָשָׁם — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי זוֹ חַטָּאתִי״ ״הֲרֵי זוֹ אֲשָׁמִי״, אִם הָיָה מְחוּיָּב — דְּבָרָיו קַיָּימִין. תְּיוּבְתָּא דְּאַבָּיֵי!

5 זבחים פתח ↗

אֶלָּא ״מִדַּם הַפָּר״ – דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ. וְקָסָבַר: גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין.

6 זבחים פתח ↗

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מְסַפֵּג; כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״.

6 תלמוד ירושלמי תענית פתח ↗

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אֶל פְּנֵי פָּרוֹכֶת הַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי אָחָא אָמַר. אִיתפַּלְּגוֹן רִבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. חָטָא הַנָּשִׂיא הַגְּדוּלָּה בִמְקוֹמָהּ. חָטָא הַצִּיבּוּר אֵין הַגְּדוּלָּה בִמְקוֹמָהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְפִי שֶׁחָטְאוּ הַלָּמֵד וְהַמְּלַמֵּד. לְפִיכָךְ יֵצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרְסְמוּ. עַל שֵׁם וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. רֶמֶז. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מָשִׁיחַ יֵשׁ אָרוֹן. וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין מָשִׁיחַ אֵין אָרוֹן. וְאַתְיָיא כַיי דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ וְאָרוֹן וְאוּרִים וְתוּמִּים וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה. וְאֶכָּבְדָ כָתוּב חָסֵר ה״א. אֵילּוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן.

7 תוספות על זבחים פתח ↗

למעוטי שירים שבצואר בהמה - והא דאמר לעיל זבחים כה. דצריך שיקבל כל דמו של פר היינו למצוה:

8 מנחות פתח ↗

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ״ – מִן הַמְחוּבָּר, ״אֶחָד״ – שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס, ״מִכׇּל קׇרְבָּן״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁווֹת שָׁוִוין, שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִן הַקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ, ״תְּרוּמָה לַה׳״ – אֵינִי יוֹדֵעַ מִכַּמָּה הִיא,

9 זבחים פתח ↗

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרוּ יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְלֹא נֶאֶמְרוּ בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִיעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִיבָּתוֹ.

9 עבודה זרה פתח ↗

וּמְנָא לַן דְּמַאן דַּחֲשִׁיב עָיֵיל בְּרֵישָׁא? כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מֶלֶךְ וְצִבּוּר — מֶלֶךְ נִכְנָס תְּחִלָּה לְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. וְטַעְמָא מַאי? אִיבָּעֵית אֵימָא: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיתַב מַלְכָּא מֵאַבָּרַאי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹשׁ חֲרוֹן אַף.

11 זבחים פתח ↗

יָתֵר עַל כֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ: ״שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ״ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהוּא! אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהִיא! אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, אָמַר לְלַבְלָר: כְּתוֹב, וּלְאֵיזֶה שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאֵין בְּרֵירָה! אֶלָּא מֵהָא: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין – צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הָעֵדִים וּמְקוֹם הַזְּמַן. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַף צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם״. תּוּ רָמֵי מִילְּתָא אַחֲרִיתִי – מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָאו מִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?! וּרְמִינְהוּ: כׇּל הַגֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה – פָּסוּל. וַאֲפִילּוּ לְשֵׁם גּוֹיָה נָמֵי פָּסוּל! וְשַׁנִּי: גֵּט – דַּל גּוֹיָה מִינֵּיהּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא פָּסוּל. קָדָשִׁים – דַּל חוּלִּין מִינַּיְיהוּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא כְּשֵׁירִים. וּרְמָא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי: מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַּהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָא מִינַּהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?! וְהָתַנְיָא: ״תּוֹכוֹ״ – וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף מַצִּיל! וְשַׁנִּי: חוּלִּין אֵצֶל קָדָשִׁים – כִּמְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר; מָה מְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר לָא מַהְנְיָא לַהּ כְּלָל, אַף חוּלִּין אֵצֶל קֳדָשִׁים לָא מַהְנְיָא לֵיהּ כְּלָל. דִּתְנַן: תַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ בִּנְסָרִים אוֹ בִּירִיעוֹת, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד – הַכֹּל טָמֵא. כַּוֶּורֶת שֶׁהִיא פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ, וּמְשׁוּלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר – שֶׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא; שֶׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳוכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: קַל וָחוֹמֶר! אִם הִצִּיל בְּמֵת – הֶחָמוּר, לֹא תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס – הַקַּל?! אָמְרוּ לוֹ: לֹא;

12 יומא פתח ↗

פָּזֵ״ר קֶשֶׁ״ב. אֲבָל לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין, תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא, דְּהָא תְּנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ כָּל הָרֶגֶל כּוּלּוֹ, וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וְאֵימָא עֲצֶרֶת, דִּפְרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד הוּא! אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּנִין פַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד מִפַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד, לְאַפּוֹקֵי עֲצֶרֶת דִּשְׁנֵי אֵילִים נִינְהוּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר יוֹם הַכִּפּוּרִים אַיִל אֶחָד הוּא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי אֵילִים נִינְהוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר! דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַיִל אֶחָד, הוּא הָאָמוּר כָּאן, הוּא הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי אֵילִים הֵם, אֶחָד הָאָמוּר כָּאן, וְאֶחָד הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הָתָם חַד לְחוֹבַת הַיּוֹם, וְחַד לְמוּסָפִין. לְאַפּוֹקֵי עֲצֶרֶת, דְּתַרְוַיְיהוּ חוֹבַת הַיּוֹם נִינְהוּ. וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּפְרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד הוּא! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דָּנִין פָּר וָאַיִל שֶׁלּוֹ מִפָּר וָאַיִל שֶׁלּוֹ. לְאַפּוֹקֵי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּצִיבּוּר נִינְהוּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר ״קַח לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ,

12 ברכות פתח ↗

עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר חִטָּה מִין אִילָן הִיא. דְּתַנְיָא: אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיְתָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״אַבָּא״ וְ״אִמָּא״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן.

3 אם הכהן. פתח בנפש יחיד וסיים בכהן משיח, לומר לך משיח כיחיד, מה יחיד אם אכל בהוראת ב"ד פטור אף כהן משיח אם אכל בהוראת ב"ד פטור . ירושלמי הוריות פ"ב ה"א

4 אם הכהן המשיח. ת"ר כהן למעט מלך, משיח למעט מרובה בבגדים, הכהן המשיח זה כהן גדול שאין משיח על גביו, יצא משוח מלחמה שיש משיח על גביו . הוריות י"ב א'

5 אם הכהן המשיח יחטא. חטא עד שלא נתמנה ואח"כ נתמנה הרי הוא כהדיוט, דכתיב אם הכהן המשיח יחטא – פרט לקודמות . שם י' א'

6 לאשמת העם. מלמד שהמשיח כצבור, מה צבור אינו חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, כך משיח אינו חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה . שם ז' א'

7 לאשמת העם. מלמד שהמשיח כצבור, מה צבור אין חייבים עד שיורו ב"ד לבטל מקצת ולקיים מקצת, כך משיח אינו חייב עד שיורה לבטל מקצת ולקיים מקצת . הוריות י"ב ב'

8 לאשמת העם. מלמד שהמשיח בצבור, מה צבור אין חייבין עד שיורו ב"ד בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, אף משיח אינו חייב עד שיורה בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת . שם ח' א'

9 והקריב על חטאתו. ת"ר, והקריב על חטאתו אשר חטא, מלמד שמביא פר על חטאתו משעבר, מכאן לכהן משיח שחטא ועבר ממשיחתו או עבר ממשיחתו ואח"כ חטא מביא פר . שם י' א'

10 אשר חטא. ת"ר, יכול אם הורה ועשו אחריו בהוראתו יהא חייב, ת"ל והקריב על חטאתו אשר חטא, על מה שחטא הוא מביא ואין מביא על מה שחטאו אחרים . שם ז' א'

11 אשר חטא. ת"ר, הורה עם הצבור ועשה עם הצבור יכול יביא פר לעצמו, ת"ל והקריב על חטאתו אשר חטא, חטא בפני עצמו מביא בפני עצמו, חטא עם הצבור מתכפר לו עם הצבור . שם שם

12 ופר בן בקר. אי פר יכול זק ת"ל בן, אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד בן שלש שנים. תו"כ

3 משנה תורה, הלכות שגגות פתח ↗

כָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה אִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בְּהוֹרָאָה וְהוֹרוּ לְהַתִּירוֹ וְשָׁגְגוּ הָעָם בְּהוֹרָאָתָן וְעָשׂוּ הָעָם וְהֵם סוֹמְכִין עַל הוֹרָאָתָן וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לְבֵית דִּין שֶׁטָּעוּ הֲרֵי בֵּית דִּין חַיָּבִין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת עַל שִׁגְגָתָן בְּהוֹרָאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשׂוּ הֵן בְּעַצְמָן מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל עֲשִׂיַּת בֵּית דִּין כְּלָל בֵּין עָשׂוּ בֵּין לֹא עָשׂוּ אֶלָּא עַל הוֹרָאָתָן בִּלְבַד. וּשְׁאָר הָעָם פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם הָעוֹשִׂין מִפְּנֵי שֶׁתָּלוּ בְּבֵית דִּין. וּמַה הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִין עַל שְׁגָגָה זוֹ. אִם בַּעֲבוֹדָה זָרָה שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ מְבִיאִין פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וְקָרְבָּן זֶה הוּא הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו כד "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּשִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא מְדַבֵּר. וְאִם בִּשְׁאָר כְּרֵתוֹת שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ. מֵבִיא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט פַּר חַטָּאת וְזֶהוּ הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד יג "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ". נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בְּהוֹרָאָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין כָּל הַקָּהָל שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים עוֹלוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים חַטָּאוֹת וְהֵם נִשְׂרָפוֹת שֶׁהֲרֵי דָּמָן נִכְנָס לְפָנִים וְהֵם הַנִּקְרָאִין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת שָׁגְגוּ מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים חַטָּאוֹת וְהֵן נִשְׂרָפוֹת מִפְּנֵי שֶׁדָּמָם נִכְנַס לְפָנִים. וְכָל פַּר מֵהֶן נִקְרָא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד יד "וְהִקְרִיב הַקָּהָל" כָּל קָהָל וְקָהָל וְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים ב כ ה "וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה". בֵּין שֶׁעָשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁהוֹרוּ בֵּין שֶׁעָשׂוּ רֹב יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִעוּט מִנְיַן הַשְּׁבָטִים. בֵּין שֶׁעָשׂוּ רֹב הַשְּׁבָטִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִעוּט כָּל יִשְׂרָאֵל. מְבִיאִין כְּמִנְיַן כָּל הַשְּׁבָטִים פַּר לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּבַעֲבוֹדָה זָרָה פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. שֶׁאַף אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵי הַחוֹטְאִים. אֲפִלּוּ עָשָׂה שֵׁבֶט אֶחָד בִּלְבַד וְהוּא רֹב הַקָּהָל הֲרֵי כָּל הַצִּבּוּר מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים:

3 כתובות פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִישְׁתַּנִּי וְלָא אִישְׁתַּנִּי, תַּנָּאֵי הִיא, דִּתְנַן: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, וְנִתְמַנּוּ, הֲרֵי הֵן כְּהֶדְיוֹטוֹת.

5 תלמוד ירושלמי הוריות פתח ↗

הלכה: אֵין חַיָיבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת כול׳. מִצְוֹת יְי. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף אוֹכְלֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּמַשְׁמַע. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אוֹ מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. מָקוֹם שֶׁנִּכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְהִיכָּרֵת. יָצָא אֵשֶׁת אִישׁ אֲבָל לְלַמֵּד עַל הַמַּמְזֵר. רִבִּי אוֹמֵר. עָלֶיהָ עָלֶיהָ. מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וְלָמָּה לֹא דָרַשׁ רִבִּי מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין יִדְרוֹשׁ רִבִּי מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. לְפוּם כֵּן לֹא דָרַשׁ רִבִּי מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. וְלֵית לֵיהּ סִפְרָא דְרִבִּי מִידְרוֹשׁ מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. דִּלֹא כֵן מְנָן לֵיהּ הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ. לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. דִּלֹא כֵן מְנָן לֵיהּ הוֹרָיַית בֵּית דִּין גָּדוֹל הוֹרָיַית בֵּית דִּין קָטָן לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵים מִקְצָת לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. דִּלֹא כֵן מְנָן לֵיהּ הוֹרָיַית בֵּית דִּין קָטָן לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֵית סוֹפֵיהּ דְּרִבִּי מִידְרוֹשׁ מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ בָּעֵי מֵרִבִּי. רִבִּי כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי אָמַר. מָשִׁיחַ בִּשִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא. וְאֵין כְּתִיב זָדוֹן שְׁגָגָה לְיָחִיד אֶלָּא בְבֵית דִּין וּבִלְבַד. אוֹתוֹ. מִיעֵט קָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית שֶׁלֹּא יִכָּנֵס דָּמוֹ לִפְנִים. מָה כְרִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. מָשִׁיחַ בְּשִׁיגְגַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא. וְאִין כְתבָּנִן בְּהֶעֱלֵם דָּבָר הוּא. אָמַר רַב הוּנָא. עַל דְּרַבָּנִן נִצְרְכָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְהוּא בְהִיכָּרֵת יִכָּנֵס דָּמוֹ לִפְנַיי לִפְנִים. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. אוֹתוֹ. מִיעֵט קָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית שֶׁלֹּא יִכָּנֵס דָּמוֹ לִפְנִים.

6 יומא פתח ↗

וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִי הֲוַאי? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבֵד״, וְקָרֵינַן ״וְאֶכָּבְדָה״. מַאי שְׁנָא דִּמְחוּסַּר הֵ״א — אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת וּכְרוּבִים, אֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְאוּרִים וְתוּמִּים. אָמְרִי: אִין, מִיהְוָה הֲוָה, סַיּוֹעֵי לָא מְסַיְּיעָא.

6 קידושין פתח ↗

וְהַזָּאוֹת. הַזָּאָה דְּהֵיכָא? אִי דְּפָרָה, ״אֶלְעָזָר״ כְּתִיב בַּהּ. אִי דְּפָנִים, ״הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״ כְּתִיב בַּהּ. אֶלָּא הַזָּאָה דְּבֶן עוֹף,

7 רש"י על סוכה פתח ↗

שחל שביעי שלהן - ואע"ג דחזו לאורתא לא אישתרו דקסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ מכל מקום שמעינן מיניה דעוסק במצוה פטור מן המצוה שהרי נטמאו במתיהן שבעה ימים לפני הפסח ואף על פי שטומאה זו תעכב על ידם אכילת פסחיהן אלמא מצוה קלה הבאה לידך אינך צריך לדחותה מפני חמורה העתידה לבוא:

9 הוריות פתח ↗

מַתְנִי׳ כׇּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ, וְכׇל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים – פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו.

9 חולין פתח ↗

הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד, וְנִמְצָא לָמֵד, מַקִּישׁ שׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים לְפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ: מָה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה, אַף שׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה.

12 זבחים פתח ↗

וְהִיא גּוּפַהּ מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַחֲנֶה אַחַת?

12 פסחים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, לְרַבּוֹת כׇּל שְׂרֵיפוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת אֵשׁ הוּא? וְהָא גַּבֵּי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, דִּכְתִיב בְּהוּ: ״וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ״, וְתַנְיָא: ״בָּאֵשׁ״ וְלֹא בְּסִיד רוֹתֵחַ, וְלֹא בְּגִפְסִיס רוֹתֵחַ?

« תורה תמימה על התורה Leviticus 4:2 תורה תמימה על התורה Leviticus 4:4 »