תורה תמימה על התורה, ויקרא י״א:י״ח

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Leviticus 11:17 תורה תמימה על התורה Leviticus 11:19 »

18 סוכה פתח ↗

מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה״. גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ, מָה פִּסֵּחַ לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא — אַף גָּזוּל לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא, לָא שְׁנָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְלָא שְׁנָא לְאַחַר יֵאוּשׁ. בִּשְׁלָמָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ — ״אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלָאו דִּידֵיהּ הוּא. אֶלָּא לְאַחַר יֵאוּשׁ — הָא קַנְיֵיהּ בְּיֵאוּשׁ! אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵירָה. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי אֲנִי ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״ — מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל בֵּית הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו: תְּנוּ מֶכֶס לַמּוֹכְסִים. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא כׇּל הַמֶּכֶס כּוּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא? אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ כׇּל עוֹבְרֵי דְּרָכִים וְלֹא יַבְרִיחוּ עַצְמָן מִן הַמֶּכֶס. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״אֲנִי ה׳ שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״, מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ בָּנַי וְיַבְרִיחוּ עַצְמָן מִן הַגָּזֵל. אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: יָבֵשׁ פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָדָר, גָּזוּל פָּסוּל מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵירָה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ, אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, מִתּוֹךְ שֶׁיּוֹצֵא בְּשָׁאוּל — יוֹצֵא נָמֵי בְּגָזוּל. מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ — פָּסוּל, הָא שָׁאוּל — כָּשֵׁר. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, הָא כְּתִיב: ״לָכֶם״ — מִשֶּׁלָּכֶם, וְהַאי לָאו דִּידֵיהּ הוּא. אֶלָּא לָאו, בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְקָתָנֵי גָּזוּל — פָּסוּל! רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְלָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא שָׁאוּל דְּלָאו דִּידֵיהּ הוּא, אֲבָל גָּזוּל, אֵימָא: סְתַם גְּזֵילָה יֵאוּשׁ בְּעָלִים הוּא, וּכְדִידֵיהּ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. אֲמַר לְהוּ רַב הוּנָא לְהָנְהוּ אֲוַונְכָּרֵי: כִּי זָבְנִיתוּ אָסָא מִגּוֹיִם — לָא תִּגְזְזוּ אַתּוּן, אֶלָּא לִגְזְזוּהּ אִינְהוּ וְיָהֲבוּ לְכוּ. מַאי טַעְמָא — סְתָם גּוֹיִם גַּזְלָנֵי אַרְעָתָא נִינְהוּ

18 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי לִיָיא. קִיסּוֹסָא. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. עוֹף הוּא וּשְׁמוֹ קִיק. תָּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֶת הַקָּאָת זֶה קִיק.

19 רש"י על קידושין פתח ↗

האיפה - לעיל מיניה כתיב זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה יצר הרע שנמסר בידם השליכו בתוכה כדאמרינן בסנהדרין דף סד. שדיוה בדודא דאברא ואלו שתי נשים נשאו יצר הרע של חנופה וגסות הרוח כדכתיב ורוח בכנפיהם היא גסות הרוח וחנופה נראה בעיני דדייק ליה מכנפי החסידה שעושה חסידות עם חברותיה כדאמר באלו טריפות חולין סג.:

18 ואת התנשמת. תנשמת – זו באות שבעופות וזו היא קיפוף . שם שם

19 ואת הקאת. זו קיק . שם שם

20 ואת הרחם. רחם – זו שרקרק, ואמר ר' יוחנן, למה נקרא שמו רחם, כיון שבא רחם בא רחמים לעולם . שם שם

18 נדה פתח ↗

וְיָלְפִינַן מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וּלְהָכִי אַפְנְיֵהּ רַחֲמָנָא לִבְהֵמָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין, כִּי הֵיכִי דְּלָא נִגְמַר מִן מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְקוּלָּא: כׇּל גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר — לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין, מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד — לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין, לְרַבָּנַן לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין, מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין — דִּבְרֵי הַכֹּל לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין. וּלְרַבָּנַן, מַאי אִיכָּא בֵּין מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד לְשֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר? נָפְקָא מִינַּהּ הֵיכָא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד, וְשֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר, וְלָאו לְהַאי אִית לֵיהּ פִּירְכָא, וְלָאו לְהַאי אִית לֵיהּ פִּירְכָא — שָׁבְקִינַן שֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר, וְגָמְרִינַן מִמּוּפְנָה מִצַּד אֶחָד. וְהָכָא, מַאי פִּירְכָא אִיכָּא? מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָדָם, שֶׁכֵּן מִטַּמֵּא מֵחַיִּים. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר — הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ ״יְצִירָה״ כְּאָדָם. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: אֶלָּא מֵעַתָּה הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת הַר — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ״? אֲמַר לֵיהּ: הַר מִי קָא מַפְּלָה? אֶבֶן הִיא דְּקָא מַפְּלָה, הָהוּא ״גּוּשׁ״ אִיקְּרִי. אֶלָּא מֵעַתָּה הַמַּפֶּלֶת רוּחַ — תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ ״בְּרִיאָה״ כְּאָדָם, דִּכְתִיב ״וּבוֹרֵא רוּחַ״? וְכִי תֵימָא לֹא מוּפְנֶה, מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב ״יוֹצֵר הָרִים וְרוּחַ״, וּכְתִיב ״וּבוֹרֵא רוּחַ״, שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי! אֲמַר לֵיהּ: דָּנִין דִבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְאֵין דָּנִין דִבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר — הוֹאִיל וְעֵינֵיהֶם דּוֹמוֹת כְּשֶׁל אָדָם. אֶלָּא מֵעַתָּה, הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת נָחָשׁ תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, הוֹאִיל וְגַלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹלה כְּשֶׁל אָדָם! וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵי, לִיתְנֵי נָחָשׁ! אִי תְּנָא נָחָשׁ, הֲוָה אָמֵינָא: בְּנָחָשׁ הוּא דִּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ״יְצִירָה״, אֲבָל בְּהֵמָה וְחַיָּה — לָא פְּלִיגִי, דִּכְתִיבָא ביה בְּיהוּ ״יְצִירָה״. וְהָא גַּבֵּי מוּמִין קָתָנֵי לַהּ: אֶת שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם! לָא קַשְׁיָא — הָא בְּאוּכָּמָא, הָא בְּצִירְיָא. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר — הוֹאִיל וְעֵינֵיהֶם הוֹלְכוֹת לִפְנֵיהֶם כְּשֶׁל אָדָם. וַהֲרֵי עוֹף, דְּאֵין עֵינָיו הוֹלְכוֹת לְפָנָיו, וְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּטָמֵא! אָמַר אַבָּיֵי: בְּקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, וּבִשְׁאָר עוֹפוֹת — לָא. מֵיתִיבִי: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בִּבְהֵמָה וְחַיָּה, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּעוֹפוֹת. מַאי עוֹפוֹת? אִילֵּימָא בְּקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, מַאי שְׁנָא בְּהֵמָה וְחַיָּה דְּעֵינֵיהֶן הוֹלְכוֹת לִפְנֵיהֶן כְּשֶׁל אָדָם? קַרְיָא וְקִיפוֹפָא נָמֵי! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּשְׁאָר עוֹפוֹת. מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר פְּלִיג בִּשְׁאָר עוֹפוֹת! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר — נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בִּבְהֵמָה וְחַיָּה, וְהוּא הַדִּין לְקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בִּשְׁאָר עוֹפוֹת, שֶׁאַף רַבִּי מֵאִיר לֹא נֶחְלַק עִמָּהֶם אֶלָּא בְּקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, אֲבָל בִּשְׁאָר עוֹפוֹת — מוֹדֵי לְהוּ. וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה וְחַיָּה, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — וָלָד, וּלְדִבְרֵי חֲכָמִים — אֵינוֹ וָלָד. בְּעוֹפוֹת — תִּיבָּדֵק. לְמַאן תִּיבָּדֵק? לָאו לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: קַרְיָא וְקִיפוֹפָא — אִין, שְׁאָר עוֹפוֹת — לָא? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: לָא, תִּיבָּדֵק לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: קַרְיָא וְקִיפוֹפָא — אִין, שְׁאָר עוֹפוֹת — לָא. וּמַאי שְׁנָא קַרְיָא וְקִיפוֹפָא מִבְּהֵמָה וְחַיָּה? הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶן לְסָתוֹת כְּאָדָם. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר בְּהֵמָה בִּמְעֵי אִשָּׁה וָלָד מְעַלְּיָא הוּא, קִבֵּל בָּהּ אָבִיהָ קִידּוּשִׁין מַהוּ? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאִיתְּסוֹרֵי בַּאֲחוֹתָהּ. לְמֵימְרָא דְּחָיֵי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא הוֹאִיל וּבְמִינוֹ מִתְקַיֵּים! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עַד כָּאן הֱבִיאוֹ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא לִידֵי גִּיחוּךְ, וְלֹא גִּחֵיךְ. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא הוֹאִיל וּבְמִינוֹ מִתְקַיֵּים. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי:

18 שבת פתח ↗

וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְכוּ׳. מַאי שֶׁמֶן קִיק? אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁאֵילְתִּינְהוּ לְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא, וַאֲמַרוּ לִי: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְקִיק שְׁמוֹ. רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר: מִשְׁחָא דְּקָאזָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חֲזִי לִי קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה, וְלִצְלוּלִיבָא דָּמֵי וּמִדֻּפְשְׁקֵי רָבֵי, וְעַל פּוּם חַנְוָתָא מַדְלָן יָתֵיהּ, וּמִפַּרְצִידוֹהִי עָבְדִי מִשְׁחָא, וּבְעַנְפוֹהִי נָיְיחָן כׇּל בְּרִיחֵי דְמַעְרְבָא.

« תורה תמימה על התורה Leviticus 11:17 תורה תמימה על התורה Leviticus 11:19 »