תורה תמימה על התורה, בראשית כ״ד

1 ואברהם זקן. א"ר חמא ב"ר חנינא, מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר ואברהם זקן . יומא כ"ח ב'

2 ואברהם זקן. עד אברהם לא הוי זקנה ומאן דהוי בעי לאשתעי בהדי אברהם הוי משתעי בהדי יצחק, ביצחק – הוי משתעי באברהם, אתא אברהם ובעי זקנה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים . ב"מ פ"ז א'

3 וה' ברך וגו'. התורה משמרתו לאדם מכל רע בנערותו ונותנת לי אחרית ותקוה טובה בזקנתו, שנאמר ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל . קדושין כ"ב א'

4 בכל. דרש רב עוירא. כל אדם שיש בו גסות הרוח וחוזר בו נאסף בזמנו כאברהם אבינו, שנאמר איוב כ״ד:כ״ד והומכו ככל יקפצון , כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל . סוטה ה' א'

5 בכל. תניא, ר' מאיר אומר, בכל – שלא היתה לו בת, ר' יהודה אומר שהיתה לו בת , אחרים אומרים שהי' בכל שמה, ר' אליעזר המודעי אומר, אצטגנינות היתה לו לאברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו , ר' שמעון בן יוחאי אומר, אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם וכל חולה שהיה רואה אותה מיד נתרפא . ב"ב ט"ז ב'

6 בכל. תניא, וה' ברך את אברהם בכל – שלא מרד עשו בחייו, דבר אחר בכל, שעשה ישמעאל תשובה בחייו . שם שם

7 בכל. ת"ר, אברהם אבינו הטעימו הקב"ה מעין עולם הבא, ולא שלט בו יצה"ר ומלאך המות ורמה ותולעה, דכתיב וה' ברך את אברהם בכל שם י"ז א'

1 המושל וגו'. א"ר אלעזר, המושל בכל אשר לו – שמושל בתורת רבו, מלמד שאליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה . יומא כ"ח ב'

2 המושל וגו'. הכותב לאחד שיהיה מושל ושולט בכל אשר לו אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופסות, שכן מצינו באליעזר עבד אברהם דכתיב ביה המושל בכל אשר לו תשובות הרא"ש כלל פ"ד.

3 שים נא ידך וגו'. מכאן לנשבע שצריך לאתפושא חפצא בידי' . שבועות ל"ח ב'

1 ואלהי הארץ. עד שלא בא אברהם לא הי' הקב"ה מלך אלא על השמים בלבד, ומשבא אברהם המליכו על השמים ועל הארץ כענין שנאמר ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ . ספרי פ' האזינו

1 ואם לא תאבה. רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, והיינו דכתיב ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבועתי זאת . קדושין ס"א ב'

1 והיה הנערה וגו'. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אליעזר עבד אברהם אע"פ ששאל שלא כהוגן השיבוהו כהוגן, והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך, יכול אפילו חגרת אפילו סומא – ונזדמנה לו רבקה . תענית ד' א'

2 והיה הנערה וגו'. אמר רב, כל נחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם אינו נחוש . חולין צ"ה ב'

3 שתה וגם גמליך. מכאן דאע"פ שאסור לאדם לטעום קודם שיאכיל לבהמתו, הני מילי באכילה, אבל לשתיה האדם קודם, כדאשכחן ברבקה שאמרה שתה וגם גמליך אשקה מג"א סי' קס"ז ס"ק י"ח בשם ס"ח.

1 והנערה וגו'. תניא, אין בתולה אלא נערה, וכן הוא אומר והנערה טובת מראה מאד בתולה . יבמות ס"א ב'

2 בתולה ואיש לא ידעה. בתולה – מכדרכה, ואיש לא ידעה – משלא כדרכה . ירושלמי כתובות פ"א ה"ג

1 הגמיאיני. מכאן דמה ששנינו המוציא חלב בשבת כדי גמיאה חייב – כדי גמיאה ולא כדי גמיעה הוא . שבת ע"ז א'

1 והאיש משתאה. א"ר יצחק, דברה תורה בכל לשון, שנאמר והאיש משתאה לה ירושלמי ר"ה פ"א ה"ח

1 ברוך ה'. מכאן למדנו מטבע ברכות רוקח סי' שס"ג.

1 ומקום לגמלים. מלמד שלא נכנסו הגמלים עד שפינו כל העבודות כוכבים מפניהם אדר"נ פכ"ח.

1 ויפתח הגמלים. התיר זממיהם . ירושלמי שקלים פ"ה בע"י

1 לא אכל. מכאן שאם נתנו לאדם לאכול אין צריך שיאמרו לו לאכול, שהרי אליעזר אמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ועדיין לא אמרו לו שיאכל, אלא מכיון ששמו לפניו לאכול אין צריך אמירה מג"א סי' ק"ע ס"ק י"ח.

1 עבד אברהם אנכי. אמר לי' רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי, מילתא גנאה דאית בך קדים אמרה, אמר לי', דכתיב ויאמר, עבד אברהם אנכי . ב"ק צ"ב ב'

1 ואבא היום. ת"ר, אליעזר עבד אברהם קפצה לו הדרך, דכתיב ואבא היום אל העין, למימרא דההוא יומא נפיק . סנהדרין צ"ה א'

1 מה' יצא הדבר. אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובלי, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים אנו למדין שמה' אשה לאיש, מן התורה – דכתיב מה' יצא הדבר . מו"ק י"ח ב'

1 ימים או עשור. מאי ימים, אילימא תרי יומי, וכי משתעי אינש הכי, אמרו לי' תרי יומי אמר להו לא הדר אמרו לו עשרה יומי, אלא מאי ימים שנה, כדכתיב פ' בהר ימים תהיה גאולתו, מלמד שנותנין לבתולה י"ב חודש משתבעה הבעל לפרנס עצמה . כתובות נ"ז ב'

2 אחר תלך. א"ר יצחק, עטור סופרים הלכה למשה מסיני הוא, ואחר תלך – עטור סופרים הוא . נדרים ל"ז ב'

1 ויברכו את רבקה. תניא, מניין לברכת חתנים מן התורה, שנאמר ויברכו את רבקה . מס' כלה פ"א

1 ותרכבנה. תנא דבי רבי ישמעאל, לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה מושב , והא דכתיב ותקח רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים, התם משום בעתותא דגמלים אורחא הוא . פסחים ג' א'

2 אחרי האיש. אחרי האיש ולא לפני האיש, מלמד שלא יהלך אדם אחורי אשה . ברכות ס"א א'

1 לשוח בשדה. תניא, יצחק תיקן תפלת המנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, אין שיחה אלא תפלה, שנאמר תהילים ק״ב:א׳ תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו . שם כו ב'