תורה תמימה על התורה, שמות כ״ח:ל״ב

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Exodus 28:31 תורה תמימה על התורה Exodus 28:35 »

32 יומא פתח ↗

מֵיתִיבִי: בִּגְדֵי כְהוּנָּה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן מַעֲשֵׂה מַחַט, אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַעֲשֵׂה אוֹרֵג״! אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֵית יָד שֶׁלָּהֶם. כִּדְתַנְיָא: בֵּית יָד שֶׁל בִּגְדֵי כְהוּנָּה נֶאֱרֶגֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְנִדְבֶּקֶת עִם הַבֶּגֶד, וּמַגַּעַת עַד פִּיסַּת הַיָּד.

32 סנהדרין פתח ↗

״וַיִּמְשְׁחוּ לַה׳ לְנָגִיד וּלְצָדוֹק״, מַקִּישׁ נָגִיד לְצָדוֹק: מָה צָדוֹק – מֶחֱצָה לוֹ וּמֶחֱצָה לְאֶחָיו, אַף נָגִיד – מֶחֱצָה לוֹ וּמֶחֱצָה לְאֶחָיו. וְצָדוֹק גּוּפֵיהּ מְנָלַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: ״וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו״ – מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו. מַתְנִי׳ ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״, אֶלָּא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה הוּא לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״? דַּאֲפִילּוּ כַּאֲבִיגַיִל. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ! דְּתַנְיָא: אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה, אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה״ – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עֲשִׁירָה – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, עֲנִיָּיה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, וְאַתָּה חַיָּיב לְהַחְזִיר לָהּ, וְאַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ. וְאָמְרִינַן: מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְמַשְׁכְּנָהּ, אַתָּה חַיָּיב לְהַחֲזִיר לָהּ, וְאַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ. אַלְמָא, רַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא. בְּעָלְמָא, רַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא, וְשָׁאנֵי הָכָא דִּמְפָרֵשׁ טַעְמָא דִקְרָא: מַה טַּעַם ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״? מִשּׁוּם דְּ״לֹא יָסוּר לְבָבוֹ״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לָךְ: מִכְּדִי בְּעָלְמָא דָּרְשִׁינַן טַעְמָא דִּקְרָא, אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״ וְלִישְׁתּוֹק, וַאֲנָא אָמֵינָא: מָה טַעַם ״לֹא יַרְבֶּה״? מִשּׁוּם דְּ״לֹא יָסוּר״. ״לֹא יָסוּר״ לְמָה לִי? אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ – הֲרֵי זוֹ לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לֹא יַרְבֶּה״? דַּאֲפִילּוּ כַּאֲבִיגַיִל. הָנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית. וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִישִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה ... וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל. וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן״. וְקָאָמַר לֵיהּ נָבִיא: ״אִם מְעַט, וְאֹסִיפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה״. ״כָּהֵנָּה״ – שֵׁית, ״וְכָהֵנָּה״ – שֵׁית, דְּהָווּ לְהוּ תַּמְנֵי סְרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֵימַר, ״כָּהֵנָּה״ – תַּרְתֵּי סְרֵי, ״וְכָהֵנָּה״ – עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״ – יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. לְמַאן דְּדָרֵישׁ וָיו, אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה הָווּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״ – יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה. וְתַנָּא דִּידַן, מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַקִּישׁ ״כָּהֵנָּה״ בָּתְרָא לְ״כָּהֵנָּה״ קַמָּא: מָה ״כָּהֵנָּה״ קַמָּא – שֵׁית, אַף ״כָּהֵנָּה״ בָּתְרָא – שֵׁית. וְהָא הֲוַאי מִיכַל! אָמַר רַב: עֶגְלָה זוֹ מִיכַל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ עֶגְלָה? שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו כְּעֶגְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לוּלֵי חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי וְגוֹ׳״. וּמִי הֲווֹ לְמִיכַל בְּנֵי? וְהָכְתִיב: ״וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלָד עַד יוֹם מוֹתָהּ״! אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ, בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ. מִכְּדֵי, בָּנִים הֵיכָא קָא חָשֵׁיב לְהוּ? בְּחֶבְרוֹן. וְאִילּוּ מַעֲשֶׂה דְּמִיכַל בִּירוּשָׁלַיִם הֲוָה, דִּכְתִיב: ״וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה׳ וַתִּבֶז״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף: שְׁקַלְתֵּהּ מִיכַל לְמִיטְרַפְסַהּ! אֶלָּא אֵימָא: עַד אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה – הָיָה לָהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הָיָה לָהּ. וְהָכְתִיב: ״וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם״? לְמַלּוֹיֵי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה. מַאי ״נָשִׁים״ וּמַאי ״פִּלַגְשִׁים״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נָשִׁים – בִּכְתוּבָּה וּבְקִידּוּשִׁין, פִּלַגְשִׁים – בְּלֹא כְּתוּבָּה וּבְלֹא קִידּוּשִׁין. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד, וְכוּלָּן בְּנֵי יְפַת תּוֹאַר הָיוּ, וּמְגַדְּלֵי בְלוֹרִיּוֹת הָיוּ, וְכוּלָּן יוֹשְׁבִין בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, וּמְהַלְּכִין בְּרָאשֵׁי גְיָיסוֹת הָיוּ, וְהֵם הָיוּ בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִין שֶׁל בֵּית דָּוִד. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: תָּמָר בַּת יְפַת תּוֹאַר הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ״. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּת נִישּׂוּאִין הֲוַאי, אֲחָתֵיהּ מִי הֲוָה שַׁרְיָא לֵיהּ? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: בַּת יְפַת תּוֹאַר הָיְתָה. ״וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם וְגוֹ׳״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִישׁ חָכָם לְרִשְׁעָה. ״וַיֹּאמֶר ... מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ ... וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וְגוֹ׳״, עַד ״וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה״. ״וַתִּקַּח הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁעָשְׂתָה לוֹ מִינֵי טִיגּוּן. ״וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד״. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: נִימָא נִקְשְׁרָה לוֹ וַעֲשָׂאַתּוּ כְּרוּת שׇׁפְכָה. וְכִי נִקְשְׁרָה לוֹ, אִיהִי מַאי עֲבַדָה? אֶלָּא אֵימָא: קָשְׁרָה לוֹ נִימָא וַעֲשָׂאַתּוּ כְּרוּת שׇׁפְכָה. אִינִי? וְהָא דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיׇפְיֵךְ״? שֶׁאֵין לָהֶן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא שְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וְלָא בֵּית הָעֶרְוָה! שָׁאנֵי תָּמָר, דְּבַת יְפַת תּוֹאַר הֲוַאי. ״וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וְאֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה״. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: גָּדֵר גָּדוֹל גָּדְרָה תָּמָר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אָמְרוּ: לִבְנוֹת מְלָכִים כָּךְ, לִבְנוֹת הֶדְיוֹטוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אִם לַצְּנוּעוֹת כָּךְ, לַפְּרוּצוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ

32 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

בֶּגֶד שֶׁנִּתַּז עָלָיו דַּם הַחַטָּאת וְיָצָא חוּץ לָעֲזָרָה מַחְזִירוֹ לָעֲזָרָה וּמְכַבְּסוֹ שָׁם. נִטְמָא חוּץ לָעֲזָרָה כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. קוֹרְעוֹ כְּדֵי שֶׁיִּטְהַר וּמַכְנִיסוֹ וּמְכַבְּסוֹ בִּפְנִים. וְצָרִיךְ לְהָנִיחַ בּוֹ שָׁלֵם כְּדֵי מַעֲפֹרֶת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ו כ "בֶּגֶד" צָרִיךְ לְכַבֵּס בֶּגֶד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא מִדִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵי כְּדֵי הַמַּעֲפֹרֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה בּוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֻבּוֹ טָהוֹר מִן הַתּוֹרָה וּמֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ לַמִּקְדָּשׁ לְכַבֵּס הַדָּם:

32 מעשה ארג. ת"ר, בתי הידים של בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה ארג שנאמר מעשה ארג . יומא ע"ב ב׳

33 לא יקרע. אמר רחבא אמר רב יהודה, המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע . שם שם א'

34 לא יקרע. אמר ריש לקיש, מעיל שנטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו, משום שנאמר לא יקרע . זבחים צ"ה א׳

32 זבחים פתח ↗

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מְעִיל שֶׁנִּיטְמָא – מַכְנִיסוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וּמְכַבְּסוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִקָּרֵעַ״.

32 משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו פתח ↗

הַמְּעִיל כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת. וְחוּטָיו כְּפוּלִין שְׁנֵים עָשָׂר וּפִיו אָרוּג בִּתְחִלַּת אֲרִיגָתוֹ. וְאֵין לוֹ בֵּית יָד אֶלָּא נֶחְלָק לִשְׁתֵּי כְּנָפַיִם מִסּוֹף הַגָּרוֹן עַד לְמַטָּה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּעִילִים וְאֵינוֹ מְחֻבָּר אֶלָּא כְּנֶגֶד כָּל הַגָּרוֹן בִּלְבַד. וְהַקּוֹרֵעַ פִּי הַמְּעִיל לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר שמות כח לב שמות לט כג "לֹא יִקָּרֵעַ". וְהוּא הַדִּין לְכָל בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁהַקּוֹרְעָן דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה:

« תורה תמימה על התורה Exodus 28:31 תורה תמימה על התורה Exodus 28:35 »