תורה תמימה על התורה, שמות כ״ב:ג׳

3 אם המצא תמצא. אתמר, מודה בקנס ואח"כ באו עדים , אמר רב, פטור, מאי טעמא, דכתיב אם המצא תמצא, המצא בעדים תמצא בדיינין, פרט למרשיע את עצמו, ולמה לי הא, מאשר ירשיעון אלהים פ׳ ח׳ ולא מרשיע את עצמו נפקא, אלא ש"מ מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור . ב"ק ע"ה א׳

4 המצא בידו. אין לי אלא ידו, גגו חצרו וקרפיפו מניין, ת"ל אם המצא תמצא מכל מקום . שם ס"ה א׳

5 הגנבה. כשהוא אומר חיים – הרי חיים אמור, הא מה אני מקיים הגנבה – לרבות כל דבר . שם ס"ג ב'

6 משור עד חמור. אחד שור ואחד כל בהמה לתשלומי כפל, דכתיב פ' ח' על כל דבר פשע, א"כ למה נאמר בשור עד חמור – בפני שדבר הכתוב בהוה . ב"ק נ"ד ב׳

7 משור עד חמור עד שה. תנא דבי ר' ישמעאל, למה לי דכתב רחמנא שור וחמור ושה, חד למעוטי קרקעות שאינם מטלטלים , חד למעוטי עבדים שאין לך בהם אלא תשמישן וחד למעוטי שטרות שאינן אלא לראיה . ירושלמי ב"ק פ"ז ה"א

8 חיים שנים ישלם. כיצד משלם, אמר רב, קרן כעין שגנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין , מאי טעמא, אמר קרא גנבה וחיים, אמאי קאמר רחמנא חיים בגנבה – אחייה לקרן כעין שגנב . ב"ק ס"ה א׳

9 חיים שנים ישלם. תני, אין שמין לא לגנב ולא לגזלן , מנ"ל, א"ר אבא בר ממל דכתיב חיים שנים ישלם – חיים ולא מתים . ירושלמי ב"ק פ"א ה"א

10 חיים שנים ישלם. המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או נאבדו ונשבע ואח"כ נמצא הגנב משלם כפל וד' וה' לבעל הפקדון, ולמה לא ישלם למי שהפקדון אצלו , א"ר יונה, כתיב חיים שנים ישלם, למקום שהקרן הולך שם כפל וד׳ וה׳ הולכין . ירושלמי ב"מ פ"ג ה"א

11 שנים ישלם. תניא, ר' יעקב אומר, שנים ישלם שלא בשבועה, או אינו אלא בשבועה, אמר אביי, לא לכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב וליתי בק"ו מטוען טענת גנב, דאע"פ דבהתירא אתי לידיה אמרה תורה לשלם תרי, גנב עצמו דבאיסורא אתא לידיה לא כש"כ, ול"ל דכתב רחמנא שנים ישלם בגנב עצמו, לומר לך דאפילו שלא בשבועה . ב"ק ס"ד ב׳

12 שנים ישלם. המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או נאבדו, שילם ולא רצה לישבע, ואח"כ נמצא הגנב משלם כפל וד' וה' למי שהפקדון אצלו, דכתיב אם המצא תמצא בידו וגו׳ חיים שנים ישלם, וכי אין אנו יודעים שאם ימצא הגנב ישלם שנים, ומה ת"ל שנים ישלם, אם אינו ענין לו תנהו ענין לשלפניו . ירושלמי ב"מ פ"ג ה"א