תורה תמימה על התורה, דברים י״ב:ה׳

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

תורה תמימה על התורה Deuteronomy 12:4 » « תורה תמימה על התורה Deuteronomy 12:6

1 סנהדרין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנִים אֶלָּא בִּיהוּדָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – מְעוּבֶּרֶת. הֵעִיד חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ: אִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי טַעְמָא דַּחֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ? אָמַר קְרָא: ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה״, כׇּל דְּרִישׁוֹת שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּשִׁכְנוֹ שֶׁל מָקוֹם.

1 ברכות פתח ↗

וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה׳ מִירוּשָׁלָיִם״.

2 פסחים פתח ↗

אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּטוּמְאַת גַּבְרֵי, וּמַאי אֵינוֹ נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים? דְּאִילּוּ בְּכׇל הַזְּבָחִים — עָרֵל וְטָמֵא מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן, וְאִילּוּ בְּפֶסַח — עָרֵל וְטָמֵא אֵין מְשַׁלְּחִין פִּסְחֵיהֶן. רֵישָׁא בְּטוּמְאַת בָּשָׂר וְסֵיפָא בְּטוּמְאַת גַּבְרֵי!

3 תלמוד ירושלמי חגיגה פתח ↗

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ לְשַׁלֵּחַ חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה. דִּכְתִיב וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. הַטָּמֵא פָּטוּר מִן הָרְאִיָה. דִּכְתִיב בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת וגו׳. הָרָאוּי לָבוֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל מֵבִיא. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מֵבִיא. וְיִשְׁלַח חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. אוֹ חִילּוּף. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה. דִּכְתִיב בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל. חָזַר רִבִּי שַׁמַּי וְאָמַר. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לָבוֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין הֵן לָבוֹא בִּפְנֵי עַצְמָן. הַטָּמֵא אֵינוֹ רָאוּי לֹא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.

4 ראש השנה פתח ↗

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם, בְּאֶחָד בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. גְּמָ׳ לַמְּלָכִים, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: לִשְׁטָרוֹת. דִּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין — פְּסוּלִין, וְהַמְאוּחָרִין — כְּשֵׁרִין. תָּנוּ רַבָּנַן: מֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. וְאִם לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בְּנִיסָן — אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ נִיסָן אַחֵר. אָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, וְיוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. וְאִם לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בְּנִיסָן, אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ נִיסָן אַחֵר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִימְּנוֹ עֲלֵיהּ מֵאֲדָר. מַהוּ דְּתֵימָא, נִימְנוֹ לֵיהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין, קָא מַשְׁמַע לַן. תָּנוּ רַבָּנַן: מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בַּאֲדָר — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. מֵת בְּנִיסָן וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין רִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן, וּשְׁנִיָּה לַשֵּׁנִי. אָמַר מַר: מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בַּאֲדָר — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: שַׁתָּא לְבֵי תְרֵי לָא מָנִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. מֵת בְּנִיסָן וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָמְרִינַן יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — בְּסוֹף שָׁנָה. אֲבָל בִּתְחִלַּת שָׁנָה — לָא אָמְרִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין רִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן וּשְׁנִיָּה לַשֵּׁנִי. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִימְּנוֹ עֲלֵיהּ מֵאֲדָר, וּמֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ הוּא, מַהוּ דְּתֵימָא: נִימְנוֹ לֵיהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לַמְּלָכִים שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם אֶלָּא מִנִּיסָן — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִיו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל״. מַקִּישׁ מַלְכוּת שְׁלֹמֹה לִיצִיאַת מִצְרַיִם: מָה יְצִיאַת מִצְרַיִם מִנִּיסָן — אַף מַלְכוּת שְׁלֹמֹה מִנִּיסָן. וִיצִיאַת מִצְרַיִם גּוּפַהּ מְנָלַן דְּמִנִּיסָן מָנִינַן? דִּילְמָא מִתִּשְׁרִי מָנִינַן! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה׳ וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳״. מִדְּקָאֵי בְּאָב וְקָרֵי לַהּ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״, וְקָאֵי בִּשְׁבָט וְקָרֵי לַהּ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו תִּשְׁרֵי הוּא. בִּשְׁלָמָא הַיְאךְ — מְפָרֵשׁ דְּלִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֶלָּא הַאי, מִמַּאי דְּלִיצִיאַת מִצְרַיִם, דִּילְמָא לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה, הָכָא נָמֵי: ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה כָּאן לִיצִיאַת מִצְרַיִם — אַף כָּאן לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וּמִמַּאי דְּמַעֲשֶׂה דְּאָב קָדֵים, דִּילְמָא מַעֲשֶׂה דִּשְׁבָט קָדֵים! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֶת סִיחוֹן״, וְכִי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַהֲרֹן אַכַּתִּי הֲוָה סִיחוֹן קַיָּים, דִּכְתִיב:

1 לשכנו תדרשו. ת"ר, אין מעברין את השנים אלא ביהודה, שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה, כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום . סנהדרין י"א ב'

2 ובאת שמה. ת"ר, טמא פטור מראיה בעזרה, דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה, כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וכל שאינו בביאה אינו בהבאה . חגיגה ד' ב'

3 ובאת שמה. תניא, מוכי שחין ופוליפסין פטורין מראיה בעזרה, דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה בל שישנו בביאה ישנו בהבאה ובל שאינו בביאה אינו בהבאה . ירושלמי חגיגה פ"א ה"א

4 ובאת שמה. ת"ר, חייבי דמים וערכין וחרמים והקדשות, חטאות ואשמות עולות ושלמים, צדקות ומעשרות, בכור ופסח, לקט שכחה ופאה מצוה להביא ברגל שפגע תחלה שנאמר ובאת שמה והבאתם שמה . ר"ה ד' ב'

1 משנה תורה, הלכות קידוש החודש פתח ↗

הָיָה רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל וְהוּא הַנִּקְרָא נָשִׂיא בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה אֵין מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא. בָּא וְרָצָה הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת. לֹא רָצָה אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת. וְאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יְהוּדָה שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָהּ שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב ה "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ". וְאִם עִבְּרוּהָ בַּגָּלִיל מְעֻבֶּרֶת. וְאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא בַּיּוֹם. וְאִם עִבְּרוּהָ בַּלַּיְלָה אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת:

2 חגיגה פתח ↗

הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָם מְשׁוּחְרָרִים, הַחִיגֵּר וְהַסּוֹמֵא, וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. אֵיזֶהוּ קָטָן — כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפָיו שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלֹשׁ רְגָלִים״. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה — שְׁתֵּי כֶסֶף, וְהַחֲגִיגָה — מָעָה כֶּסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף, וְהַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף. גְּמָ׳ ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וּלְרָבִינָא דְּאָמַר מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי חִיגֵּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְנִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹם שֵׁנִי. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין זֶה לָזֶה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן, ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. וּדְלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְאֶה״, ״יֵרָאֶה״ — כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵירָאוֹת. מָה לִרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, אַף לֵירָאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִי מֵעִיקָּרָא, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ הָא דְּרָבִינָא — לָא קַשְׁיָא: כָּאן כְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. דִּתְנַן: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין — עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם. לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל. לִיבְטֵּיל — וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״. אֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, וְכוֹתֵב לוֹ שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו. וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן כּוּ׳. קָתָנֵי חֵרֵשׁ דּוּמְיָא דְּשׁוֹטֶה וְקָטָן: מָה שׁוֹטֶה וְקָטָן — דְּלָאו בְּנֵי דֵעָה, אַף חֵרֵשׁ — דְּלָאו בַּר דֵּעָה הוּא. וְקָא מַשְׁמַע לַן כְּדִתְנַן: חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בְּכׇל מָקוֹם, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. הָא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — חַיָּיב. תְּנֵינָא לְהָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ — זֶהוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — זֶהוּ אִלֵּם, זֶה וָזֶה — הֲרֵי הֵן כְּפִקְחִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶם. וּמִמַּאי דִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם? דִּכְתִיב: ״וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִישְׁתְּקִיל מִילּוּלֵיהּ. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — חַיָּיב. וְהָתַנְיָא: מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — פָּטוּר! אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵּימָא רָבָא: חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה וּבְשִׂמְחָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁפָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, חַיָּיב בְּשִׂמְחָה. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, וְשׁוֹטֶה וְקָטָן — פָּטוּר אַף מִן הַשִּׂמְחָה, הוֹאִיל וּפְטוּרִים מִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה וּבְשִׂמְחָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁפְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה —

תורה תמימה על התורה Deuteronomy 12:4 » « תורה תמימה על התורה Deuteronomy 12:6