תורה תמימה על שיר השירים ח׳:א׳

« תורה תמימה על שיר השירים ז׳:י״ד תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ב׳ »

1 מי יתנך כאח לי. כאיזה אח, לא כקין להבל ולא כישמעאל ליצחק ולא כאחי יוסף ליוסף שהיו שונאים אותו, אלא באיזה אח – כיונק שדי אמי, הוי אומר כיוסף לבנימין שאהבו בלבו, כמש"נ וירא יוסף אתם את בנימין . מ"ר

2 אמצאך בחוץ אשקך. בחוץ – זה המדבר שהוא חוץ לישוב, אשקך – כשני אחים שנשקו זה לזה ואלו הם, משה ואהרן, שנאמר וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו . שם

3 גם לא יבזו לי. כההיא דאח ואחות שהיה האח במירון והאחות בגוש חלב ונפלה דליקה בבית זה שהיה במירון ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו ואומרת, לא יבזו לי, שהיה אחי בצרה ונפלט ממנה . שם

2 ברכות פתח ↗

הָרוֹאָה תְּאֵנָה בַּחֲלוֹם — תּוֹרָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת בְּקִרְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ״. הָרוֹאֶה רִמּוֹנִים בַּחֲלוֹם, זוּטְרֵי — פָּרֵי עִסְקֵיהּ כְּרִמּוֹנָא, רַבְרְבֵי — רָבֵי עִסְקֵיהּ כְּרִמּוֹנָא. פַּלְגֵי, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא — יְצַפֶּה לְתוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי״. וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא — יְצַפֶּה לְמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״. מַאי רַקָּתֵךְ — אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ, מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן.

« תורה תמימה על שיר השירים ז׳:י״ד תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ב׳ »