תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ב׳

« תורה תמימה על שיר השירים ח׳:א׳ תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ה׳ »

2 זבחים פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת קׇרְבָּנוֹת לְפָרָשַׁת בִּגְדֵי כְהוּנָּה? לוֹמַר לָךְ: מָה קׇרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין, אַף בִּגְדֵי כְהוּנָּה מְכַפְּרִין.

5 סוטה פתח ↗

וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵּיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וְגוֹ׳״.

2 אנהגך וגו'. אנהגך מהעליונים לתחתונים , אביאך אל בית אמי – זה סיני, ולמה קורין לסיני בית אמי, שמשם נעשו כתנוק בן יומא , תלמדני – מצות ומעשים טובים. שם

3 אשקך מיין הרקח. אלו משניות גדולות, כגון משנתו של ר' חייא רבה ומשנתו של רבי הושעיא ושל בר קפרא ומשנת ר' עקיבא , מעסיס רמוני – אלו ההגדות שטעמן כרמון . שם

4 אשקך מיין הרקח. דבר אחר אשקך מיין הרקח זה התלמוד שמפוטם במשניות כרקח , מעסיס רמוני אלו בגדי כהונה, כמש"נ פעמון זהב ורמון . שם

5 מעסיס רמני. ת"ר, הרואה רמונים בחלום אם ת"ח הוא יצפה לתורה, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני . ברכות נ"ז א'

2 ברכות פתח ↗

הָרוֹאָה תְּאֵנָה בַּחֲלוֹם — תּוֹרָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת בְּקִרְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ״. הָרוֹאֶה רִמּוֹנִים בַּחֲלוֹם, זוּטְרֵי — פָּרֵי עִסְקֵיהּ כְּרִמּוֹנָא, רַבְרְבֵי — רָבֵי עִסְקֵיהּ כְּרִמּוֹנָא. פַּלְגֵי, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא — יְצַפֶּה לְתוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי״. וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא — יְצַפֶּה לְמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״. מַאי רַקָּתֵךְ — אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ, מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן.

5 שבת פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצְתָה נִשְׁמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״. וּמֵאַחַר שֶׁמִּדִּיבּוּר רִאשׁוֹן יָצְתָה נִשְׁמָתָן, דִּיבּוּר שֵׁנִי הֵיאַךְ קִיבְּלוּ? — הוֹרִיד טַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים וְהֶחְיָה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָזְרוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁנֵים עָשָׂר מִיל וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן״ — אַל תִּיקְרֵי ״יִדֹּדוּן״, אֶלָּא ״יְדַדּוּן״.

« תורה תמימה על שיר השירים ח׳:א׳ תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ה׳ »