תורה תמימה על שיר השירים ז׳:י״ד

« תורה תמימה על שיר השירים ז׳:י״ב תורה תמימה על שיר השירים ח׳:א׳ »

14 יבמות פתח ↗

רַב כָּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״ — עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי.

14 פסחים פתח ↗

״אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים״ — אֵלּוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא. ״בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת״ — אֵלּוּ בְּתוּלוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹגְדוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּת מִזְבֵּחַ״, אִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן״,

14 הדודאים וגו'. דרש רבא, הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, ועל פתחינו כל מגדים – אלו בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן . עירובין כ"א ב'

15 הדודאים וגו'. ר' יודן אמר, בא וראה כמה חביבים הדודאים לפני הקב"ה, שבשכר הדודאים עמדו שני שבטים גדולים מסויימים, ואלו הם – ישכר וזבולן . מ"ר

16 הדודאים וגו'. א"ר לוי, כתיב ירמיהו כ״ד:א׳ הראני ה' והנה שתי דודאי תאנים וגו', הדוד אחד תאנים טובות מאד, זו גלותו של יכניה והדוד אחד תאנים רעות מאד – זו גלותו של צדקיהו , שמא תאמר גלותו של יכניה עשה תשובה ולא גלותו של צדקיה, ת"ל הדודאים נתנו ריח – שתי הדודאים הטובים והרעים נתנו ריח . מ"ר

17 ועל פתחינו וגו'. רבנן אמרי, משל למלך שהיה לו פרדס ונתנו לאריס, מה עשה האריס, מלא כלכלות של תאנים מפירותיו של פרדס ונתן על פתח הפרדס, וכשהיה המלך עובר ורואה כל השבח הזה, אמר, אם בפתח הפרדס כך, בפרדס כולו על אחת כמה וכמה, כך בדורות האחרונים ר' יוחנן בן זכאי ור' אליעזר ור' יהושע ור' מאיר ור' עקיבא ותלמידיהם, על אחת כמה וכמה בדורות הראשונים אנשי כנסת הגדולה הלל ושמאי ורבן גמליאל הזקן, ועליהם הוא אומר, חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך . שם

18 חדשים גם ישנים. אמר ליה רב חסדא לההוא מרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה, מי שמיע לך מהו חדשים וגם ישנים, אמר ליה, הללו דברי תורה והללו דברי סופרים . עירובין כ"א ב'

19 חדשים גם ישנים וגו'. דרש רבא, מאי דכתיב חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך, אמרה כנס"י לפני הקב"ה, רבש"ע, הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים . שם שם

20 דודי צפנתי לך. אמר ר' אבא בר כהנא, אמר הקב"ה לישראל, אתם צופנים לי ואני צופן לכם, אתם צופנים לי במצות ובמעשים טובים ואני צופן לכם באוצרות מלאים יותר מכל הטובות שבעולם, אלא דדידיה מרובין מדידן, הדא הוא דכתיב תהילים ל״א:כ׳ מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' . מ"ר

« תורה תמימה על שיר השירים ז׳:י״ב תורה תמימה על שיר השירים ח׳:א׳ »