שו"ת הרשב"א חלק ו ק״מ

עוד שאלת ישמעאל שמשכן מטלטלין לראובן ולסוף י"ח שנים נתנם הגוי לשמעון בשטר מתנה כדין מגוי לגוי ועשה לו שטר אפוטרופסות ר"ל מינהו במקומו לתבוע הממשכנים וכתב אלו השטרות ישמעאל. ויש חק בינינו שאם לא בשטר כתוב וחתום כדין ישראל אין מוציאין מישראל לישראל אחר ולא לגוי אחר. וקם שמעון בב"ד ותבע מראובן המשכנות בכח אלו השני שטרות. וענה ראובן לאו בעל דברים דידך אנא דאלין שטרי חספא בעלמא אינון בעינן עידי ישראל. ומאחר שאין בינינו דינא דמלכותא בדבר הזה כל השטרות הכתובים בגוים שאנו צריכין לקנין וחליפין ואין בהם קנין וחליפין אין עושין בהן דין ואפי' בדינא ישראל אין עושין בהן דין כ"ש בדיני גוים. ואמרו הברורים שהדין עם ראובן ונסתלק שמעון לדון לעיני הרב ע"כ. ועוד הארכת בענין שאלתך אין צריך לזה.

תשובה כל מה שטען ראובן יפה טען ומה שדנו הברורים יפה דנו מלבד מה שיש עוד מן הטעמים ומן הראיות והנני מקצר וכותב אליך א' מהן לבד. הא' הרי אמרו בפ' ח"ה ד' נ"ד ע"ב אמר שמואל נכסי הגוי הרי הן כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהן מ"ט גוי מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה ישראל לא קנה עד דמטי שטרא הילכך הרי הן כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהם. וה"נ גוי מכי עשה שטר מתנה לישראל אסתלק ליה וישראל המקבל מתנה לא קנה עד דמשיך להו למטלטלין דמטלטלין אין נקנין אלא במשיכה. והילכך ראובן זה שהיו המטלטלין בידו קנאם.