שו"ת הרשב"א חלק ו ט״ו

שאלת יבמה שנשאת ואח"כ אמרו לה שעדיין היבם קיים. והוציאוה ב"ד מתחת בעלה והלכה אחר היבם לחלוץ לה וחלץ לה והלך. ואחד מן החכמים מתירין אותה לחזור אל הבעל ואתה אסרת ואמרת שאין דעת הריא"ף והרמב"ם ז"ל כן. והמתיר הזה סומך על דברי הגאון מר יהודאי ז"ל שהתירה לחזור אחר הבעל לאחר שיחלוץ לה היבם וטען שאף הריא"ף והרמב"ם ז"ל מתירין. ושאלת להודיעך דעתי אם הריא"ף והרמב"ם ז"ל דעתם להתיר אם לאו.

תשובה איני רואה מקום לשאלה זו שדברי הריא"ף ז"ל מפורשים הם במקומם בפ' האשה רבה לאסור אפי' ביש לה בנים. וחולק הוא שם על דברי הגאון ז"ל מתוך הגמ' דמתוך הירושלמי וכן הרמב"ם ז"ל. וזיל קרי בי רב הוא ומי יוכל לחלוק על המפורסם זולתי אם ינתן הספר ע"י איש אשר יאמר לא ידעתי ספר. באמת הריא"ף והרמב"ם ז"ל דעתם לאסור אפי' במקום בנים בלי שום ספק והאמת אתם כפי דעתנו.