5ששאלת חולה שיש בו סכנה וצריך לשחוט לו ויש כאן נבלה אי זה מהם יכשר לשחוט או להאכילו הנבלה.6דבר זה שאלו לרבינו מאיר והשיב לשואל לדבריך שאתה אומר שמוטב להאכילו נבלה שהיא בלאו ממה שישחטו לו בשבת שהוא איסור סקילה אם כן למה שוחטין ואוכלין ביום טוב והוא עשה ולא תעשה מוטב שיאכלו נבלה שאינה אלא בלאו ועוד יאמר לגוי לנחור עופות דליכא אלא איסורא דרבנן למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה אלא ודאי כיון שהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוי כמו בחול שמותר בו כל מלאכה וכן בחולה נמי כיון דפקוח נפש ילפינן ביומא פ"ה דשרי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה שריא בשבת כמו בחול הילכך כיון שהשחיטה מותרת היא לא ספינן ליה איסור לחולה ועוד שמעתי טעם אחר שאם ידע החולה שיאכילוהו דבר איסור נפשו קצה בו וימנע מלאכול ויסתכן בעצמו לכן כל הזריז הרי זה משובח אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.7וששאלת אם מותר להוציא מיץ הרמון ולסחטו לצורך החולה.8יראה שאם הוא חולה שאין בו סכנה שאסור דקיי"ל שבת קמ"ד הלכה כשל בית מנשיא שסוחטים ברמונים בחול ומוציאין מהן המשקה הילכך אסור לסחטו בשבת.9מילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב שני של גליות והא דקתני בפרק רבי אליעזר דמילה קל"ז שני ימים טובים של ראש השנה נימול לי"ב הוא הדין ביום טוב של גליות אלא שהמשנה נשנית בארץ ישראל דדוקא גבי מת התירו לדחות יום טוב שני והתירו אפילו ביום טוב שני של ראש השנה אבל במילה שכבר עבר זמנה לא התירו לדחות יום טוב שני בשבילה.