1שאלת ממני על ראובן ושמעון ולוי שהיו במעמד אחד וראובן חייב ללוי ושמעון חייב לראובן ואמר לו ראובן תן ללוי כך וכך ממה שיש לי בידך שאני חייב ושמעון טוען שנתן ללוי ולוי אומר לא קבלתי וטוען לוי תשבע לי על מעות קצובים שנתת לי ושמעון אומר איני זוכר הסך כמה היה אבל אשבע לך שכל מה שהמחה אותך ראובן אצלי נתתי לך ולא נשאר בידי ממנו כלום ואם אין אתה מאמין תשבע אתה כמה היה ושלא נתתיו לך ותטול:2תשובה הדין עם שמעון בשתי טענותיו שאפילו היה הוא הלוה בעצמו וטען פרעתי אינו חייב לישבע אלא שפרעתי לך כל מה שהייתי חייב לך אפי' שלא יאמר הסך והבו דלא לוסיף על תקנת רב נחמן וכ"ש בנ"ד שלא היה שמעון בעל החוב שידקדק כמה היה ומלתא דלא רמיא על איניש לא מדכר לה. הילכך ישבע שמעון שכל מה שאמר לו ראובן שיתן לו שנתן ופטור. גם בטענתו השנייה הדין עמו דבשבועה דרבנן מפכינן ואם לא רצה לישבע הולך לו וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות טוען ונטען מנה לי בידך אין לך בידי כלום השבע הסת ולך השבע אתה וטול או תלך בלא כלום ואין שם הפוך אחר ויש לו להחרים וכו' והיינו דאמרינן בכל דוכתא בדרבנן מהפכינן שבועה שאם לא רצה הנתבע לישבע מהפכינן על שכנגדו ואם לא רצה הולך בלא כלום וכבר הארכתי על זה בתשובה אחרת ודברים פשוטים אני רואה לא היה כדאי לישאל עליו:
