מקור תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ב׳:ה׳
2 אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא נֶאֱמָן בֶּן לֵוִי לוֹמַר מַעֲשֵׂר בָּרוּר הוּא לְפוֹטְרוֹ מִן הַשֵּׁנִי. אֲבָל בְּאוֹמֵר נִיתָּן לִי אוֹ בְּאוֹמֵר מִשֶּׁלּוֹ הֵן אֵינָן נֶאֱמָנִין דּוּ מַתְנִיתָא אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נוֹתְנִין כֵּן.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ב׳:ה׳
2 מעשר ברור הוא לפוטרו מן השני. שאומר ראית שהפרישו אותו מן הכרי:
3 אבל אמר ניתן לי. בחזקת מעשר ראשון:
4 אינו נאמן. משום דמשקר ומתירא שלא ימצא שקרן ואינו רוצה להחזיק דבריו וכן אם אומר שלו הן מי מכחיש לו ואינו נאמן לפוטרו ממ"ש:
5 דו מתני' שכן דרך בני וכו'. כלומר שכן שנינו דאין נאמנין אלא על מה שדרך בני אדם נותנין להם משמע דבעינן אומדנא דדרך בני אדם שיהו נוהגין כן באותו דבר שרגילים ליתן להם ולא על פיהם אנו סומכין הילכך בעינן שלא יטמינו עצמן כדי לברר ולעמוד על דבריהם:
6 ה"ג כיני מתני' אין נאמנין אלא על דבר שדרך בני אדם נותנין כן. והיינו כדתני באידך בבא דלקמיה ובני אדם נוהגין דקתני אעשירים הנותנים להן קאי: