מקור תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳
6 משנה: כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָעֲנִיִים. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אִם אֵין בָּצִיר מְנַיִין עוֹלֵלוֹת אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.
7 הלכה: וְדִכְוָותָהּ אִם אֵין בָּצִיר אֵין פֶּרֶט עַד שֶׁיְּהֵא בָּצִיר בְּצַד הַבָּצִיר. אֲכָלָתָן חַיָּה לֹא.
8 וְכַמָּה הוּא בָּצִיר דְּבֵית שִׁילָא אָמְרֵי שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ.
9 וְהָא רִבִּי עֲקִיבָה מְקַיֵים תְּרֵי קְרָאֵי. וּמָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר יִזְכֶּה בָהֶן בַּעַל הַבַּיִת לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳
6 כרם שכולו עוללות. שאין בכרם אשכול שיהא בו כתף או נטף:
7 אפילו כולו עוללות כולו לעניים. דכתיב וכרמך דלכתוב כי תבצור לא תעולל:
8 אין לעניים בעוללות. רשות ליגע בהן עד שיבצור בעל הבית ובגמ' מפ' טעמא דר' אליעזר:
9 אם אין בציר אין פרט. איתקש לעוללות דכתיב וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט וכי היכי דגבי עוללות אין להם רשות לעניים עד הבציר ה"נ גבי פרט כדמפ' ואזיל דהא פרט היינו הנושר בשעת בצירה כדתנן בפרקין ועוד דריש דבעינן בציר בצד הבציר:
10 הא אכלתן חיה לא. דאם בצר אשכול ונפרט ממנו שני גרגרים צריך שיהא קיים הבציר שבצדו שאם אכלתן חיה לאשכולות הבציר לא הוי פרט וחייבות במעשר:
11 רביעית יין כדי רביעית הלוג. דחשיב לכוס של ברכה ולשיעור הוצאת שבת ויין נזיר: