תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳

1 משנה: כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָעֲנִיִים. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אִם אֵין בָּצִיר מְנַיִין עוֹלֵלוֹת אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.

2 הלכה: וְדִכְוָותָהּ אִם אֵין בָּצִיר אֵין פֶּרֶט עַד שֶׁיְּהֵא בָּצִיר בְּצַד הַבָּצִיר. אֲכָלָתָן חַיָּה לֹא.

3 וְכַמָּה הוּא בָּצִיר דְּבֵית שִׁילָא אָמְרֵי שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ.

4 וְהָא רִבִּי עֲקִיבָה מְקַיֵים תְּרֵי קְרָאֵי. וּמָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר יִזְכֶּה בָהֶן בַּעַל הַבַּיִת לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל.