1ה' פעמים נאמר בני ישראל. הא דסמך רש"י זה לכאן משום דק"ל במאי שפירש במלת לקחתי אותם לי דקאי אבכורות והוא לשון עבר, כלומר לקחתי אותם לי והקדשתי אותם לי אז, דמה צריך הכתוב לומר מה שכבר בחר בהם הקב"ה, והלא לא בא אלא לפרש מה שרחק אותם משום שטעו בעגל. ומתרץ משום חיבתם, ואף שרחק אותם אין רוצה להזכיר חטאם אלא מזכיר שבחם ומעלתם שקרבם הש"י לעבודתו. תדע שהרי חמשה פעמים הוזכרו בפסוק אחד והוא מפני חבתם. ובקצת ספרי רש"י מצאתי הגרסא ואתנה את הלוים וגו' חמש פעמים וכו' והוא יותר נכון:2לגשת. פי' ה"ז מקרא קצר שהיה לו לומר ואתנה את הלוים וגו' ולכפר על בני ישראל ולא יצטרכו בני ישראל לגשת אל הקודש ולא יהי' וכו', שטעם נתינת הלוים לכהנים הוא שיעבדו הם העבודה, שלא יצטרכו ישראל לגשת והטעם כדי שלא יהא בישראל נגף בגשתם שאם יגשו יהיה נגף, שזהו כוונת הכתוב לומר שהוא ההן, ולא דולא יהי' בבני ישראל נגף שהוא הלאו, וכאלו אמר למה נתנו הלוים לאהרן ולבניו, כדי שלא יצטרכו בני ישראל להכניס בעבודה זו ויגעו אל הקדש, ולמה לא יגעו אל הקדש כדי שלא יהיה בהם נגף. הרא"ם: ועוד י"ל דקשה לרש"י אטו עכשיו שלקח הלוים לא ינגפו בגשתם אל הקדש, והא כתיב והזר הקרב יומת. ולכך פי' ולא יהי' בהם נגף שלא יצטרכו לגשת אל הקדש, דזולת זה יש לחוש שיהיה בהם נגף בגשת אל הקודש:
