1למעלה מן הענין. ואע"פ שרש"י ז"ל אינו דורש מהסמוכים אלא אותן שלא נכתבו במקומן שבודאי לא נכתבו אלא לדרשא, מ"מ מאחר שאין שום דמיון בין דיני אישות לתרומה וקדשים ודאי לא נסמכו זו אצל זו אלא לדרשא. ג"א פירש דלאו סמיכות הפרשה דא"כ למה נסמכה פרשת סוטה לקדשים מבעי ליה כדרכו, אלא ק"ל דלא ה"ל להתחיל הפרשה באיש אלא באשה, לומר אשה כי תשטה ומעלה וגו' שהיא עיקר החטא, לכך פירש מה כתיב למעלה וגו' ר"ל שהוא עיקר החטא ע"כ איש איש אדלעיל קאי ע"ש יותר: נח"י הדבר תמוה, טוביה חטא וזיגוד מנגיד, כן הדבר הזה הבעל חטא שעיכב מתנות כהונה והאשה תתבזה שתבא לפני הכהן ומכ"ש אם נטמאת ממש הדבר קשה שעבירת הבעל תגרור עבירת האשה. אלא דה"פ דודאי שיש להאשה חטאים בפני עצמה ועבירה שלה גוררת עבירה חטא הזנות, ומ"מ אי לאו צרוף חטא הבעל והיא חטאה בזנות באמת היה החטא שלה גורם שיהא החטא מפורסם בלא קינוי וסתירה והיו ממיתין אותה בב"ד בלא ביזוי הבעל להביאה לפני הכהן להשקותה שתמות ע"י מים המאררים, אבל צירוף חטא הבעל גורם שיש עידי סתירה ולא עידי טומאה וצריך הוא להביאה אל הכהן ולהשקותה. וכן אם תצא זכאי מזה הזנות אי לאו צירוף חטא הבעל היה חטא האשה גורם שיהיה קול בעלמא ובלא עידי סתירה או עד א' על הטומאה או שהיתה אומרת איני שותה ובכל אלו אין משקין אותה, אבל צירוף חטא הבעל גורם שצריך להביאה אל הכהן להשקותה: ג"א ונראה דלאו דוקא סוטה, ה"ה שיהיה צריך לכהן שיהיה זב או מצורע שכולם צריכין לכהן דאל"כ מאי שנא סוטה, ואפשר לומר דשאני מצורע וזב אם הוא רוצה להיות רשע ושלא יביא הכפרה מי יודע ולא יצטרך לכהן, אבל סוטה אפי' רשע נמי אינו רוצה שתזנה אשתו והוא שנוי לו כמנהגו של עולם שהרי כתיב וקנא וכיון שהוא מקנא בודאי יביא לכהן. וכאשר תבין עוד דבר זה על אמתתו יש לך לדעת שהוא מדה כנגד מדה לפי שהוא אינו רוצה ליתן המתנות לכהן מפני שאומר למה יתן ממון שלו לכהן, לפיכך אמר הכתוב חייך שתצטרך לו שתדע מעלת הכהן שהכהן הוא האמצעי בין הקב"ה ובין ישראל לעשות שלום ביניהם ע"י הקרבנות, כי ישראל נקראים אשה להקב"ה כדכתיב אם לא תדעי לך היפה בנשים, והרבה מקומות נקראים אשה לפיכך צריך לכהן להביא אליו הסוטה שיעשה ג"כ שלום בינו ובין אשתו שהיא שטה הדרך מאתו והכהן עושה שלום ביניהם. וזהו בודאי דומה לגמרי מה שכהן עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ומשרה שכינה בארץ כמו שפירש"י בפרשת מסעי שהש"י שנקרא איש ובעל לישראל הוא אצלם, והוא אינו רוצה להכיר מעלת הכהן צריך להביא אליו הסוטה לעשות שלום בינו ובין האשה:2רוח שטות. כלומר שיצרם הרע מורה להם היתר וזהו השטות, דאל"כ למה חייבת מיתה כיון דשוטים היו:3תט מדרכי צניעות. דוקא נקט רש"י מדרכי צניעות ולא נקט מדרכי תורה דמדרכי תורה משמע דודאי הוא שזינתה, ואם ודאי שזנתה אין משקין אותה, לכך נקט מדרכי צניעות ר"ל שראה מחבק ומנשק עם איש אחר וספק הוא אם זנתה:4ומהו המעל. דק"ל ומעלה בו מעל ושכב איש משמע דב' עניינים הם לכן פירש ומהו המעל ושכב וגו' כאילו כתיב ששכב איש אותה. ואין זה לומר ששכב איש אותה באמת דאז אין משקין אותה, וסדר הכתובים כן הוא. כי תשטה ועברה מדרכי צניעות, ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, ואח"כ נסתרה כשיעור טומאה בין מעלה בו מעל לשכב איש אותה שכבת זרע ונעלם ממנו בין לא שכב איש אותה והיא לא נטמאת רק קנא לה אף שלא חמס בכפה, והביא האיש את אשתו וגומר. הר"ם:
