שפתי חכמים, במדבר ד׳:ט״ז

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

« שפתי חכמים Numbers 4:15 שפתי חכמים Numbers 4:18 »

1 רש"י פתח ↗

ופקדת אלעזר. שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם לָשֵֹאת אוֹתָם, שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, ומנחת התמיד — עָלָיו מֻטָּל לְצַוּוֹת וּלְזָרֵז וּלְהַקְרִיב בְּעֵת חֲנִיָּתָן תלמוד ירושלמי שבת פ"י:

2 רש"י פתח ↗

פקדת כל המשכן. וְעוֹד הָיָה מְמֻנֶּה עַל מַשָּׂא בְנֵי קְהָת, לְצַוּוֹת אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ, וְהוּא המשכן וכל אשר בו, כָּל הַסְּדוּרִים לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה זוֹ, אֲבָל מַשָּׂא בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּמְרָרִי שֶׁאֵינָהּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַ"פִּ אִיתָמָר הָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא:

1 לשאת וכו' ולהקריב. וא"ת והרי כתיב לשאת אותם. וי"ל דכך פירושו לשאת אותם שמן וקטורת ושמן המשחה אבל מנחת התמיד עליו מוטל כו', אע"ג שלשאת אכולהו קאי אף על המנחה מ"מ אי אפשר לומר כן, לפי שהמנחה זה קמח ומקריבין עם הקרבן שמפרישין אותו עשרון לכבש ואינה קרויה מנחה אלא בזמן שמפרישין אותו לקרבן והוא בעת החנייה שאז היו מקריבין ולא בעת הנסיעה. וכ"ש שאין לומר שמיירי שהפרישו אותה או נתקדשה בכלי דא"כ היתה נפסלה ביוצא, גם למה יפרשו אותה מקודם וחביבה מצוה בשעתה, וא"כ א"א לומר שנשא אותה בעת הנסיעה. ל"פ שעליו מוטל לצוות כו' ובזה נדחה קושית הרמב"ן מדברי רש"י ז"ל:

2 לצוות איש. פי' לא שישאם הוא בעצמו כמו שמן המאור והשאר, כי כבר כתיב למעלה ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת והוסיף לומר על משא בני קהת מפני שלא תטעה לומר שגם משא בני גרשון ומררי נמי היה ע"פ אלעזר מדכתיב פקודת כל המשכן, וזה אינו דמשא גרשון ומררי ע"פ איתמר היה. ל"פ על משא קהת היה ממונה אלעזר:

« שפתי חכמים Numbers 4:15 שפתי חכמים Numbers 4:18 »