45אלא את פטרי חמוריהן. י"מ דקשה לרש"י דאי אבהמה טהורה קאי אין שייך פדיון דלא פקע קדושת בכור, דהא הכהנים עצמן חייבים בקדושת בכור. וי"ל עוד דהוכחתו מדכתיב בפרשת בא וכל פטר חמור תפדה בשה וגו', וכל בכור אדם בבניך תפדה, וכאן שכתב ובכור אדם ובכור בהמה תפדה מיירי נמי דוקא פטרי חמורים הרא"ם תימא והלא רש"י בעצמו פירש בפ"ק דבכורות דף ד' גבי הא דפריך רבא לאביי אם איתא דדרשינן ק"ו מבהמה, לפטרו לוים מבכור בהמה טהורה, דהא בהמה טהורה דידהו הפקיעו בהמת ישראל הטהורה וצ"ע ושמא י"ל דהא פרכא דפריך רבא לאביי אינו אלא לפי סברתו, אבל אביי פליג עליה בהא וס"ל דלא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה של ישראל וכו' עיין במ"י:46ולא מנה העודפים בבהמה. הרא"ם תימא איך הביא הראיה הזאת שהתלמוד כבר בטל אותה ואמר ודלמא הוו נפישין בהמתן והוו קיימין לבהדי בכור ישראל. והביא ראיה אחרת אמר קרא ואת בהמת הלוים תחת בהמתם, בהמה אחת תחת בהמות רבות, דאי ס"ד דהאי ואת בהמת הלוים בבהמה רבה מיירי, לכתוב קרא או בהמת בהמת או בהמתן בהמתן ש"מ חד פוטר טובה ותירץ מש"ה הניח ראייה אחרונה מפני שהוא רחוק מן הפשט, מש"ה הביא ראייה ראשונה:
