שפתי חכמים, במדבר כ״ח:ט״ו

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
15 כל שעירי כו'. ר"ל למה מביאין בר"ח שעיר עזים לחטאת, על איזה חטא:
16 טומאת מקדש וקדשיו. ר"ל אם נכנס אחד בטומאה למקדש. וקדשיו, ר"ל אם הקריב קרבנו בטומאה:
17 שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף. כגון גר שנתגייר ותינוק שנשבה לבין הע"א:
18 ושאר השעירים למדין ממנו. פירוש כל שעירים המוספין דרגלים ילפינן משעיר דר"ח, מדכתיב ושעיר בוי"ו מוסיף על מוסף דר"ח, מה שעיר דר"ח מכפר על טומאת מקדש וקדשיו אף שאר שעירים. ואותן שאין בהם וי"ו ילפינן כיון דגלי קרא בחד ילפינן אינך מהם דילפינן סתום מן המפורש:
19 ומדרשו באגדה וכו'. אע"פ שהראשון נמי מדרש, אלא פירושו הכי ומדרשו לפי אגדה, כלומר שהם דברים אגדיים, והראשון מדרשו ע"פ הברייתות של ת"כ שהם הלכות ודינים:
20 כל הקרבן הזה. ג"א פי' דלא קאי על השעיר כלל, שאין נסכים לחטאת. אלא על הקרבן:
21 אין ונסכו מוסב על השעיר. בלבד דלמה יכתוב זה בשעיר ולא אצל הפרים ואלים וכבשים, ועוד שהרי ונסכו לא קאי על השעיר, פי' רק מוסב על עולת התמיד הסמוך לו, כאלו אמר על עולת התמיד ונסכו יעשה כל הקרבן הזה: