18קחנו בדברים. כבר נתבאר זה כ"פ שאין קיחה נופלת בבני אדם, ל"פ וכו':19את שבדוק לך. אעפ"י שמנהג הכתוב שיאמר מלת לך שלא לצורך, כמו עלה לך היערה, והדומה להם, מ"מ כל היכא דאיכא למדרש דרשינן. הרא"ם. ול"נ דקשה לרש"י כיון שבקשת משה היה שירשו בניו גדולתו כמו שפירש"י לעיל, לא הל"ל לך המורה כאלו תחילת בקשתו במחשבתו היה על יהושע, וזה ליתא. ומתרץ הבדוק לך וכו':20כאשר שאלת וכו'. ר"ל שאלת לעיל ואמרת גלוי לפניך דעת כל אחד ואחד כו', כך אעשה ואברור את יהושע שזה אתה מכיר אשר רוח בו כאשר שאלת וכו':21תן לו מתורגמן. מדכתיב אחריו למען ישמעו כל עדת בני ישראל, ומה ישמעו, אלא שתתן תורגמן. מצאתי:22שידרוש בחייך. דע"כ הסמיכות של הרב לתלמיד הוא עניין רשות להורות ולדון לאסור ולהתיר, וא"כ הכא גבי יהושע אי הסמיכות הוא לאחר מות משה למה נתן לו דלאחר מותו אין צריך רשות, אלא בחייו של משה. וא"ל דילמא דהאי וסמכת וגומר, הוא נתינת ההוד, דא"כ היה לו להסמיך מאמר ונתת מהודך עליו למלת וסמכת וגו'. אלא ע"כ וסמכת מלתא אחריתא היא והיא נתינת רשות:
