שפתי חכמים, במדבר כ״ו:כ״ד

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
24 הוא יוב וכו'. בפ' ויגש ופירש"י בדברי הימים סימן ז' כי יוב הוא שמו, ולפי שנתיישבו ללמוד תורה דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לכך זכה ונקרא ישוב:
25 וארד ונעמן בני בלע בן בנימין. כלומר גם אלו נולדו במצרים: נח"י וקשה דא"כ ירד יעקב למצרים בע"ב נפש מאחר שהיתה מעוברת מהן, כמו דחשיב את יוכבד במנין הע' נפש מזה הטעם. וי"ל דשאני יוכבד שנולדה בכניסתה למצרים בין החומות, אבל אלו אפשר שנולדו אחר כמה חדשים במצרים. עי"ל דשאני שבט לוי שנמנה מבן חדש ע"ש:
26 שירדה אמן למצרים. ר"ל שהוא מפרש טעם למה נמנו משפחות ארד ונעמן בני בנים של בנימין כיון שלא מיורדי מצרים היו:
27 לכך נחלקו למשפחות כו'. וה"פ אל תקשה היאך שייך דבני בנים יקראו משפחות על שמם ומפרש כחצרון וחמול וכו':
28 ואם אגדה היא הרי טוב ואם לאו וכו'. כלומר אם ר' משה הדרשן מצא טעם זה בספר אגדה הרי טוב ואיני רשאי לחלוק עליו, ואם לאו אומר אני כו', כלומר ואם טעמא דנפשיה קאמר, אומר אני גם כן טעם אחר מעצמי:
29 יצאה מכל אחת משפחה רבה. פי' ארד ונעמן שנמנו למשפחות אינו אלא מפני רבויים, שנולדו מכ"א מהם בנים הרבה וראוי לכל אחד להקרא בשם משפחה אף על פי שלא היו מיורדי מצרים. ומפני שיש לטעות מאחר שארד ונעמן מפני רבוי בניהם נקראו משפחה לא היה לבלע אביהם להקרא משפחה בפני עצמה כמו שלא נקרא יוסף שבט בפני עצמו שכבר נחלק לשבטים אפרים ומנשה, בשלמא לרבי משה הדרשן שחשיב עובר כילוד נמנו אב ובן לשנים כפרץ ובניו מפני שהיו שניהם מיורדי מצרים, אבל לפירוש רש"י קשה משום הכי הוצרך לומר שהיו לבלע בנים הרבה חוץ מארד ונעמן ונקראו הם על שמו משא"כ ביוסף. הרא"ם:
30 ה' משפחות חסרו וכו'. פירוש זה גם כן מיסודו של רבי משה הדרשן ולכן פי' זה קודם ואלה בני שותלח: