שפתי חכמים, במדבר כ״ה:ז׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

« שפתי חכמים Numbers 25:6 שפתי חכמים Numbers 25:8 »

7 רש"י פתח ↗

וירא פינחס. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה — אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מְקֻבַּלְנִי מִמְּךָ הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. אָמַר לוֹ "קַרְיָנָא דְּאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַנְקָא", מִיָּד ויקח רמח בידו וגו' סנהדרין פ"ב:

8 רש"י פתח ↗

אל קבתה. כְּמוֹ "וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" דברים י"ח, כִּוֵּן בְּתוֹךְ זַכְרוּת שֶׁל זִמְרִי וְנַקְבוּת שֶׁלָּהּ וְרָאוּ כֻלָּם שֶׁלֹא לְחִנָּם הֲרָגָם, וְהַרְבֵּה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ כו', כִּדְאִיתָא הָתָם:

7 ונזכר הלכה. דאם לא כן למה לי וירא, הל"ל ויקם פנחס מתוך העדה וגומר:

8 קנאין פוגעין בו. רצה לומר הרוצים לקנא להש"י יהרגוהו, ופירש קנאין פוגעין בו כלומר מעצמן. ודוקא בשעת מעשה אבל אם פירש הבועל אין הורגין אותו, ואם בא הקנאי ליטול רשות מב"ד אין מורין לו אף על פי שהוא בשעת מעשה, מש"ה הוצרך פנחס לקום מאליו ולעשות המעשה:

« שפתי חכמים Numbers 25:6 שפתי חכמים Numbers 25:8 »