2אמר אלו ב' מלכים כו'. דק"ל וכי הוא ראה ואחרים לא ראו, אלא הוא שם על לב לפיכך תלה הראיי' בו. א"נ דק"ל וישמע הל"ל דמסתמא לא הי' במלחמה, אלא וירא הוא לשון הבנה, ומהו ההתבוננות, אמר וכו':3אנו על אחת כמה וכמה. דק"ל היאך מוסב ויגר מואב אוירא בלק וגו', דמשמע בשביל שראה לפיכך ויגר מואב, ועל זה פי' אמר אלו שני מלכים כו' סיחון ועוג, כלומר כיון ששמעו המון העם את דברי המלך שאמר כן מ"ה ויגר מואב וק"ל. כתב הרא"ם ותימא אם מלת ויגר דבקרא אדלעיל מיניה מאי כי רב הוא דכתיב בתריה, דמשמע שמפני רבויים הוא שפחדו ולא מפני מה שעשו לשני מלכי האמורי. וליכא למימר שחסר וי"ו מן כי רב הוא, כאלו אמר וכי רב הוא שפירושו ועוד מפני שרב הוא דא"כ היה לו לפרש זה כמו שפירש גבי כי הוציא ה' את ישראל ממצרים וכו'. ונראה לפרש שגם המואבים ידעו שבני ישראל נצחו את ב' המלכים אבל חשבו הניצוח היה בדרך טבע. כיון שנצוח מלחמתם לא היה כ"א מפני רבוי העם אפשר לנצוח אותם ברבוי העם שישכרו עליהם כל מלכי כנען, ועכשו ששמעו מפי מלכם כי ניצוח מלחמות ישראל הוא שלא כדרך הטבע, כי ישראל הרגו האמורים והם לא עמדו כנגדם, אז ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, כלומר שעדיין נשארו ברבוים כבתחילה ולא נפקד מהם איש, ולכך קצו בחייהם בעצמם. ולפי זה יהי' פירושו של רש"י הכי, אלו ב' מלכים וכו' כלומר אלו ב' מלכים שהיינו בטוחים עליהם שיהרגו לכל הפחות מישראל כפי המספר שיהרגו ישראל מהם, ואז נבוא אנחנו עם כל מלכי כנען ונהרוג הנשארים בהם בישראל, אבל עכשיו שלא הרגו מהם כלום כי לא נשא איש את ידו עליהם מפני שנפל פחד ישראל עליהם, אנו על אחת כמה וכמה שלא נוכל להם אפי' עם כל מלכי כנען:
