1אלא זב כו'. ואפי' טמא מת מותר במחנה לויה ק"ו ממת עצמו שמותר במחנה לויה, שהרי עצמות של יוסף היו עם משה ומשה במחנה לויה היה, שהרי לוי הוא כ"ש מי שנטמא בפרה שמותר במחנה לויה, וא"כ מה דכתיב ואחר יבא אל המחנה, זהו מחנה שכינה וק"ל:2סרסהו. דק"ל דבקרא משמע אחר שכיבס בגדיו מותר לבא למחנה שכינה אבל עדיין הוא טמא עד הערב. וכי שייך זה שיהא מותר לבא למחנה שכינה בשעת שהטומאה עליו, והא אפי' אכילת תרומה אין לו לאכול אם לא העריב שמשו, כ"ש שלא יכנס למחנה שכינה אם לא העריב שמשו, לכן צריך לסרס המקרא וכו':
