21שהמזה טהור. מדכתיב והזה הטהור על הטמא, פשיטא שהוא טהור, דאם טמא הוא א"כ מטמא את המים, אלא לומר אע"פ שהזה טהור הוא:22שהנושא מי חטאת טמא כו' משא"כ בנוגע. ר"ל אל תקשה לך מה דפרישית דקרא ומזה וגו' בא ללמד שהנושא טמא אם נושא כשיעור מזה, והא אח"כ כתיב והנוגע במי נדה יטמא עד הערב, דמשמע אפילו יש בו שיעור מזה טמא, ואם מזה הוא נושא למה ליה למכתב והנוגע, אם הנושא טמא מכ"ש הנוגע. ומפרש דקרא ומזה וגו' בא ללמדך שהנושא מי חטאת צריך כבוס בגדים, משא"כ בנוגע דהתם לא צריך כבוס בגדים ומה שאמר לטמא בגדים שעליו, ה"ה נמי כל בגד וכלי שנוגע בו טמא זה, בשעת חבורו במטמאין, והא דנקט עליו דמסתמא הם עליו בשעת חבורו במטמאין. ומה שטמא טומאה חמורה היינו כשנושא שלא לצורך הזייה, וקודם שיעשו מצותן, אבל לצורך הזייה או לאחר שנעשה מצותן טהורין במגע ובמשא. הרא"ם:23ואין טעון כבוס בגדים. ר"ל כיון דמזה הוא נושא א"כ הל"ל הנוגע גבי ומזה, דדרך המקרא לכלול נוגע ומשא יחד וכאן חלקן, אלא שאין וכו':
