שפתי חכמים, במדבר י״ח:א׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
1 שיאמר לאהרן. דזה אחד מי"ג מיעוטים כמו שפירש רש"י בריש פרשת ויקרא שנאמרו למשה ולאהרן והרא"ם דחה תירוץ זה דשמא לא בא מיעוטים אלו למעט אהרן לפרש שהקב"ה אמר למשה שיאמר לאהרן אלא היכא שנזכר שמו של משה עם שמו של אהרן, אבל היכא שלא נזכר שמו של משה שמא לאהרן נאמר ולא למשה. והרא"ם הביא הספרי אבל היא שנוי' בפרשה שלאחרי', עיין שם כי האריך. ול"נ דהוכחת רש"י מדכתיב לעיל מיני', ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר, דקשה לאמר ל"ל, אלא ודאי שאמרו למשה שישאל להקב"ה על זה, ומסתמא שאל משה להקב"ה והקב"ה השיבו על זה כי אין דרך ארץ שמשה ישאל להקב"ה והקב"ה ישיב לאהרן, אלא ודאי למשה אמר שיאמר לאהרן. כן נ"ל ולא כמו שעלה על דעת הרא"ם:
2 הם בני קהת. מדכתיב בסוף הענין תשאו את עון המקדש ופירש רש"י דברים המקודשים כגון אהל וארון שלחן וכלי הקודש וכלים הללו נושאים בני קהת. לכן פירש רש"י הם בני קהת. וא"ת עון המקדש במקדש ממש איירי שהזהיר שלא יכנסו בו זרים א"כ מה נשתנו בני עמרם יותר משאר לוים שיהיו אלו מן המוזהרים ולא שאר לוים: