1הקטורת שהם מקריבין. ה"פ אפילו העשן אל תעלה לפניך: ג"א הרמב"ן טען הלא לדתן ולאבירם אמר זה ודתן ואבירם לא היו מקריבי הקטורת. ונראה לומר שאע"ג שאין דתן ואבירם מקריבין קרבנות אין זה קשיא שהרי בכל מקום שלוחו של אדם כמותו, שהרי כל עצמו של מקריבי הקטורת לומר ראוים הם להיותם כהנים גדולים וכל כהן גדול מקריב בשביל עצמו בלבד:2שיש להם חלק בתמידי צבור. דקשה לו דבקרא כתיב מנחה, וקטרת אינה נקראת מנחה. ופירשו על התמידים שמקריב ג"כ מנחה עם התמיד: נח"י לפי שהתמידים מכפרים תמיד, של שחר על עבירות של לילה, ותמיד של בין הערבים על עבירות של יום, אבל לאלו לא יכפר. ומה שהזכיר מנחתם ולא התמיד, לפי שהוא העיקר כמשארז"ל על הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה. ופי' הר"ר יונה שגם על העולה אין לו שכר והכתוב ג"כ אומר עולת התמיד ומנחתה:3אחד. פי' לא שיהי' מלת אחד תואר לחמור, ויהיה פי' חמור אחד מהם, שהם ישראל, שעבדתי לי. וקורא לישראל חמורים, חלילה שיאמר כאלה. רק חמור סמוך לאחד, פי' חמור של אחד מהם, ואמר נטלתי במקום נשאתי שלא תחשוב שנשאתי הוא ל' הרימותי:4והיה לי ליטול משלהם. שהוצרכתי לחמור מ"מ לא לקחתי, דאל"כ במאי משתבח דילמא משום שלא היה צריך מ"ה לא לקח ואילו היה צריך היה לוקח:
