1אין זה ציווי כו'. פי' דאם זה ציווי הוא אין נופל עליו לומר לפלא נדר או בנדבה דנדבה אינו ציווי. ולכך פי' ותעלה על לבבכם וכו':2נחת רוח. לא שהוא ית' מקבל נחת רוח מהקרבן, שהרי כתיב אם ארעב לא אומר לך וגומר כדלעיל פרשת תצוה. והא דפי' ריח ניחוח קודם או במועדיכם, מפני שפי' ועשיתם אשה שאינו ציווי רק כשתעלה על לבבכם לעשות אשה בעבור ריח ניחוח, אגב זה פי' ג"כ ריח ניחוח קודם במועדיכם:3בשביל חובת מועדיכם. הוצרך לפרש או שתעשו וכו', שלא תפרש לפלא נדר או לפלא נדבה או לפלא במועדיכם, וזה אינו כי קרבן המועדות חובה הם ואינן תלויין ביד המפלא:
