שפתי חכמים, במדבר י״ד:י״ב

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
12 כתרגומו לשון תרוכין. היינו הכרתה מן העולם ולא לשון ירושה, וכן פי' למטה מזה:
13 וא"ת מה אעשה וכו'. דאל"כ מה עניין זה לכאן, וכי תנאי עשה עמו שאם יניחנו להמיתם יעשנו לגוי גודל. ויש מקשים גבי עגל בפ' כי תשא כתיב נמי ואעשה אותך לגוי גדול ופי' שם אם כסא של ג' רגלים וכו'. וי"ל דהכא קשה לרש"י למה כתיב עצום ממנו, אלא כדי לסלק טענת של כסא של ג' רגלים, כלומר של זרעך יהיה כסא של ד' רגלים כיון שאתה מזרע האבות יהיה להם ג' רגלים וזכותך יהיה רגל ד'. א"נ ממנו שב אל אברהם שהוא תחילת היחס ואז יהיה לזרעך ד' רגלים, אבל לעיל לא כתיב ממנו דמשמע דתחילת יחוס יתחיל ממרע"ה, כלומר שיקראו בני משה ולא בני אברהם יצחק ויעקב, לזה אמר אם כסא של שלשה רגלים וכו' ודו"ק היטב כי בזה יתורצו כמה קושיות: ד"ד ואני אומר מי שהקשה זאת לא מחכמה שאל את זאת, דבפ' כי תשא לא הוזכר שם אלא זכות אבות כמ"ש רש"י שם ואם אינן נגאלין בזכותן מה אתה אומר ואעשה אותך, אם כסא כו'. אבל כאן לא מיירי מזכות אלא משבועת האבות כמ"ש רש"י, וא"ת מה אעשה לשבועת האבות, לזה אמר שפיר ואעשך לגוי גדול שאתה מזרעם ותתקיים השבועה: ואין שייך כלל אם כסא כו' כנ"ל ברור: